Page 91 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 91

‫פני המנורה ‪91‬‬

‫דקא מרתחא ליה‪ ,‬שנאמר הלוא כה דברי כאש נאם ה'‪ .‬ואמר רב אשי‪ :‬כל תלמיד חכם שאינו‬                   ‫‪.5‬‬
‫קשה כברזל — אינו תלמיד חכם‪ ,‬שנאמר וכפטיש יפצץ סלע‪ .‬אמר ליה רבי אבא לרב אשי‪ :‬אתון‬
‫מהתם מתניתו לה‪ ,‬אנן מהכא מתנינן לה — דכתיב ארץ אשר אבניה ברזל‪ ,‬אל תקרי אבניה אלא‬                ‫‪.6‬‬
‫בוניה‪ .‬אמר רבינא‪ :‬אפילו הכי‪ ,‬מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא‪ ,‬שנאמר והסר כעס‬               ‫‪.7‬‬

                                                                                    ‫מלבך וגו'‪.‬‬
‫אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪ :‬שלשה שאלו שלא כהוגן‪ ,‬לשנים השיבוהו כהוגן‪,‬‬
‫לאחד השיבוהו שלא כהוגן‪ .‬ואלו הן‪ :‬אליעזר עבד אברהם‪ ,‬ושאול בן קיש‪ ,‬ויפתח הגלעדי‪ .‬אליעזר‬
‫עבד אברהם — דכתיב והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו'‪ ,‬יכול אפילו חיגרת אפילו‬
‫סומא — השיבו כהוגן‪ ,‬ונזדמנה לו רבקה‪ .‬שאול בן קיש — דכתיב והיה האיש אשר יכנו יעשרנו‬
‫המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו‪ ,‬יכול אפילו עבד‪ ,‬אפילו ממזר — השיבו כהוגן‪ ,‬ונזדמן לו דוד‪.‬‬
‫יפתח הגלעדי — דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו'‪ ,‬יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא‬
‫כהוגן — נזדמנה לו בתו‪ .‬והיינו דקאמר להו נביא לישראל‪ :‬הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם‪.‬‬
‫וכתיב אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי‪ .‬אשר לא צויתי — זה בנו של מישע מלך‬
‫מואב‪ ,‬שנאמר ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה‪ ,‬ולא דברתי — זה יפתח‪ ,‬ולא‬

                                                         ‫עלתה על לבי — זה יצחק בן אברהם‪.‬‬
‫אמר רבי ברכיה‪ :‬אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן‪ ,‬והקדוש ברוך הוא השיבה כהוגן‪ ,‬שנאמר‬
‫ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו‪ .‬אמר לה הקדוש ברוך הוא‪ :‬בתי‪,‬‬
‫את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש‪ ,‬אבל אני אהיה לך דבר המתבקש‬
‫לעולם‪ ,‬שנאמר אהיה כטל לישראל‪ .‬ועוד שאלה שלא כהוגן‪ ,‬אמרה לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬שימני‬
‫כחותם על לבך כחותם על זרועך‪ .‬אמר לה הקדוש ברוך הוא‪ :‬בתי‪ ,‬את שואלת דבר שפעמים‬

  ‫נראה ופעמים אינו נראה‪ ,‬אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם‪ ,‬שנאמר הן על כפים חקתיך‪.‬‬

‫אין שואלין את הגשמים כו'‪ .‬סברוה‪ :‬שאלה והזכרה חדא מילתא היא‪ ,‬מאן תנא? אמר רבא‪ :‬רבי‬
‫יהושע היא‪ ,‬דאמר‪ :‬משעת הנחתו‪ .‬אמר ליה אביי‪ :‬אפילו תימא רבי אליעזר‪ ,‬שאלה לחוד והזכרה‬
‫לחוד‪ .‬ואיכא דאמרי‪ :‬לימא [ד‪ ,‬ב] רבי יהושע היא‪ ,‬דאמר משעת הנחתו? — אמר רבא‪ :‬אפילו תימא‬

                                                       ‫רבי אליעזר‪ ,‬שאלה לחוד והזכרה לחוד‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה כו'‪ .‬ורמינהו‪ :‬עד מתי שואלין את הגשמים? רבי יהודה אומר‪:‬‬
‫עד שיעבור הפסח‪ ,‬רבי מאיר אומר‪ :‬עד שיעבור ניסן! — אמר רב חסדא‪ :‬לא קשיא‪ ,‬כאן — לשאול‪,‬‬
‫כאן להזכיר‪ .‬מישאל שאיל ואזיל‪ ,‬להזכיר — ביום טוב הראשון פסיק‪ .‬אמר עולא‪ :‬הא דרב חסדא‬
‫קשיא כחמץ לשנים וכעשן לעינים‪ .‬ומה במקום שאינו שואל — מזכיר‪ ,‬במקום ששואל — אינו דין‬
‫שיהא מזכיר? אלא אמר עולא‪ :‬תרי תנאי אליבא דרבי יהודה‪ .‬רב יוסף אמר‪ :‬מאי עד שיעבור הפסח‬
‫— עד שיעבור שליח צבור ראשון היורד ביום טוב ראשון של פסח‪ .‬אמר ליה אביי‪ :‬שאלה ביום‬
‫טוב מי איכא? — אמר ליה‪ :‬אין‪ ,‬שואל מתורגמן‪ — .‬וכי מתורגמן שואל דבר שאינו צריך לצבור?‬
‫אלא‪ ,‬מחוורתא כדעולא‪ .‬רבה אמר‪ :‬מאי עד שיעבור הפסח — עד שיעבור זמן שחיטת הפסח‪,‬‬
‫וכתחילתו כן סופו‪ ,‬מה תחילתו מזכיר אף על פי שאינו שואל — אף סופו מזכיר אף על פי שאינו‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96