Page 94 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 94
מסכת מגילה 94
ְׁל ֹח ֶדש ֲא ָדר] ,מכך שפרזים בארבעה עשר – מוקפין בחמשה עשר .ומתוך שכתוב (ט ,כח) ְׁו ַה ָ ּי ִמים
ָה ֵא ֶּלה ִנ ְׁז ָּכ ִרים ְׁו ַנ ֲע ִשים ,הוקשה זכירה לעשייה .ועל אף שרבי יהושע בן קרחה אומר :כרכין המוקפין
חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר ,סובר התנא שלנו שבחינת הערים המוקפות היא מימות
יהושע בן נון ,שכן ישנה גזירה שווה "פרזי" "פרזי" ,ורק בשושן קוראים בט"ו הואיל ונעשה בה נס.
במרכז הסוגייה דורשת הגמרא את לשון המגילה ,ועולה מדברי הגמרא התייחסות גם לתוקפה של
המגילה .הגמרא דורשת את הפסוק (ט ,כח)ְׁ :ו ַה ָ ּי ִמים ָה ֵא ֶּלה ִנ ְׁז ָּכִרים ְׁו ַנ ֲע ִשים ְּׁב ָכל ּד ֹור ָוד ֹורִ ,מ ְׁש ָּפ ָחה
ּו ִמ ְׁש ָּפ ָחהְׁ ,מ ִדי ָנה ּו ְׁמ ִדי ָנהְׁ ,ו ִעיר ָו ִעיר .בתחילה דורש רבי יהושע בן לוי ,שכרך וכל הסמוך לו וכל הנראה
עמו נידון ככרך .ולבסוף דורשת הגמרא גם את המילים "משפחה ומשפחה" ,שגם משפחות כהונה
ולוויה מבטלים עבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה .רבא דן בשאלה אם מקרא מגילה יותר חשוב
רק מעבודת המקדש ומתלמוד תורה ,או גם ממת מצוה .מתוך דברי רבי יהושע בן לוי ,יוצאת הגמרא
לדון בכלל דבריו על ימי הפורים ועל הזמנים השונים לקריאת המגילה.
בנוסף ,באו שלש אמרות של רבי ירמיה ,ויש אומרים רבי חייא בר אבא( :א) מנצפ"ך – צופים אמרום.
כלומר ,את האותיות הסופיות אמרו הנביאים( .ב) תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרו מפי רבי
אליעזר ורבי יהושע .תרגום של נביאים – יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ,ונזדעזעה
ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה .יצתה בת קול ואמרה :מי הוא זה שגילה סתריי
לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר :אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך
שלא לכבודי עשיתי ,ולא לכבוד בית אבא ,אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל .ועוד
ביקש לגלות תרגום של כתובים ,יצתה בת קול ואמרה לו :דייך! (ג) ְׁו ָר ִאי ִתי ֲא ִני ָד ִנ ֵ ּיאל ְׁל ַב ִ ּדי ֶאת
ַה ַּמ ְׁר ָאה ְׁו ָה ֲא ָנ ִשים ֲא ֶשר ָהי ּו ִע ִּמי ֹלא ָרא ּו ֶאת ַה ַּמְׁר ָאה ֲא ָבל ֲח ָר ָדה ְׁג ֹד ָלה ָנ ְׁפ ָלה ֲע ֵלי ֶהם ַו ִ ּי ְׁבְׁרח ּו ְּׁב ֵה ָח ֵבא
(דניאל י ,ז) .מיהם האנשים? זה חגי זכריה ומלאכי.
האמרה הראשונה מחדדת את מקומה של המסורת אפילו באותיות הכתובות בתורה ,ואפילו שאי
אפשר לחדש מסורת בנבואה ,החכמים יכולים לייסד מחדש את מה ששכחו .האמרה השניה מחדדת
את התרגום וההבנה של תורה ,נביאים וכתובים ,מתוך הנחה שלא די לנו בלימוד דברי התורה ,וצריך
גם להבין אותם .האמרה השלישית מצביעה על יתרון החכמים על פני הנביאים.
החלק השלישי פותח בסיבת הקדמת הקריאה ליום הכניסה .על דברי המשנה "שהכפרים מקדימין
ליום הכניסה" ,הגמרא מביאה את דברי רבי חנינא :חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום
הכניסה ,כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין .הגמרא מסיקה מלשונו של רבי חנינא ,שהקדמת
המגילה לבני הכפרים היא לצורך בני הכרכים ,אך מתוך דברי המשנה בהמשך גורסת הגמרא בדברי
רבי חנינא :מפני שמספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכין ,ומשמעות הדברים היא ,שתקנת חכמים היא
