Page 36 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 36
מסכת עירובין 36
בידיו — הוא והם טמאין מיד .היה לבוש כליו ,וסנדליו ברגליו ,וטבעותיו באצבעותיו — הוא
טמא מיד ,והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס ,פת חיטין ולא פת שעורין ,מיסב ואוכל
בליפתן .שעורה — דתנן :עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ,ואינו מטמא באהל .גפן —
כדי רביעית יין לנזיר] .ד ,ב[ תאנה — כגרוגרת להוצאת שבת ,רמון — כדתנן :כל כלי בעלי
בתים שיעורן כרימונים .ארץ זית שמן )ודבש( ארץ שכל שיעוריה כזיתים .כל שיעוריה
סלקא דעתך? והאיכא הני דאמרן! אלא אימא :ארץ שרוב שיעוריה כזיתים .דבש —
ככותבת הגסה ליום הכיפורים .ותיסברא ,שיעורין מיכתב כתיבי? אלא :הלכתא נינהו,
ואסמכינהו רבנן אקראי.
חציצין — דאורייתא נינהו! דכתיב ורחץ את כל בשרו )במים(]ורחץ במים את כל בשרו[ —
שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים .במים — במי מקוה ,כל בשרו — מים שכל גופו עולה
בהן .וכמה הן — אמה על אמה ברום שלש אמות .ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה.
כי איצטריך הילכתא — לשערו ,וכדרבה בר רב הונא .דאמר רבה בר רב הונא :נימא אחת
קשורה — חוצצת ,שלש — אינן חוצצות ,שתים — איני יודע .שערו נמי דאורייתא הוא,
דתניא :ורחץ את כל בשרו — את הטפל לבשרו ,וזהו שער! — כי אתאי הילכתא — לרובו
ולמיעוטו ,ולמקפיד ולשאין מקפיד ,וכדרבי יצחק .דאמר רבי יצחק :דבר תורה ,רובו
ומקפיד עליו — חוצץ ,ושאינו מקפיד עליו — אינו חוצץ .וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום
רובו המקפיד ,ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד — .וליגזור נמי על מיעוטו שאינו
מקפיד משום מיעוטו המקפיד ,אי נמי משום רובו שאינו מקפיד! היא גופה גזירה ,ואנן
ניקום וניגזור גזירה לגזירה?
מחיצות — דאורייתא נינהו ,דאמר מר :ארון תשעה .וכפורת טפח — הרי כאן עשרה! — לא
צריכא ,לרבי יהודה ,דאמר :אמת בנין באמה בת ששה ,אמת כלים באמה בת חמשה .ולרבי
מאיר ,דאמר :כל האמות היו בבינוניות ,מאי איכא למימר? — לרבי מאיר ,כי אתאי הילכתא
— לגוד וללבוד ולדופן עקומה.
היה גבוה מעשרים אמה ובא למעטו כמה ממעט .כמה ממעט? כמה דצריך ליה! — אלא:
רחבו בכמה? רב יוסף אמר :טפח .אביי אמר :ארבעה .לימא בהא קא מיפלגי ,דמאן דאמר:
טפח ,קסבר :מותר להשתמש תחת הקורה] .ה ,א[ ומאן דאמר ארבעה קסבר :אסור
להשתמש תחת הקורה — .לא ,דכולי עלמא קסברי :מותר להשתמש תחת הקורה ,ובהא
קא מיפלגי :מר סבר :קורה משום היכר ,ומר סבר :קורה משום מחיצה .ואיבעית אימא:
דכולי עלמא — קורה משום היכר ,והכא בהיכר של מטה ובהיכר של מעלה קא מיפלגי;
דמר סבר :אמרינן היכר של מטה כהיכר של מעלה ,ומר סבר :לא אמרינן היכר של מטה
