Page 34 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 34
מסכת עירובין 34
בהא קאמר רבי יהודה ,כיון דלישיבה עבידא — שלטא ביה עינא .אבל מבוי ,דלהילוך עביד .2
— אימא מודה להו לרבנן .ואי אשמעינן בהא — בהא קאמרי רבנן ,אבל בהך — אימא מודו
ליה לרבי יהודה ,צריכא.
מאי אמלתרא? רב חמא בריה דרבה בר אבוה אמר :קיני .כי אתא רב דימי אמר ,אמרי
במערבא :פסקי דארזא .מאן דאמר פסקי דארזא — כל שכן קיני ,מאן דאמר קיני אבל
פסקי דארזא לא — ומאן דאמר פסקי דארזא מאי טעמא — משום דנפיש משכיה ,והא
סוכה דנפיש משכיה ,וקאמרי רבנן דלא! — אלא :כיון דקא חשיב — אית ליה קלא.
מקצת קורה בתוך עשרים ומקצת קורה למעלה מעשרים ,מקצת סכך בתוך עשרים ומקצת
סכך למעלה מעשרים ,אמר רבה :במבוי — כשר ,בסוכה — פסול .מאי שנא במבוי דכשר —
דאמרינן קלוש ,סוכה נמי לימא קלוש! — אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה .הכא
נמי ,אי קלשת — הויא לה קורה הניטלת ברוח .אלא :על כרחך נעשו כשפודין של מתכת,
הכא נמי :על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה! אמר רבא מפרזקיא :סוכה דליחיד היא
— לא מדכר ,מבוי דלרבים — מדכרי אהדדי .רבינא אמר :סוכה דאורייתא — אחמירו בה
רבנן ,מבוי דרבנן — לא אחמירו ביה רבנן.
רב אדא בר מתנה מתני להא שמעתא דרבה איפכא; אמר רבה :במבוי — פסול ,בסוכה —
כשירה .מאי שנא סוכה דכשירה — דאמרינן קלוש ,במבוי נמי — לימא קלוש! — אי קלשת
הוי לה קורה הניטלת ברוח — .הכא נמי ,אי קלשת — הויא לה חמתה מרובה מצילתה!
אלא על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה ,הכא נמי :על כרחך נעשו כשפודין של
מתכת! — אמר רבא מפרזקיא :סוכה דליחיד היא — רמי אנפשיה ומדכר ,מבוי דלרבים היא
— סמכי אהדדי ,ולא מדכרי .דאמרי אינשי :קדרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא .רבינא
אמר :סוכה דאורייתא — לא בעי חיזוק ,מבוי דרבנן — בעי חיזוק.
מאי הוי עלה? רבה בר רב עולא אמר :זה וזה פסול .רבא אמר :זה וזה כשר] .ג ,ב[ חלל
סוכה תנן ,חלל מבוי תנן.
אמר ליה רב פפא לרבא :תניא דמסייע לך ,מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה יותר מפתחו
של היכל — ימעט .והיכל גופו — חללו עשרים .איתיביה רב שימי בר רב אשי לרב פפא:
כיצד היה עושה — מניח קורה משפת עשרים ולמטה — .אימא ולמעלה — .והא למטה
קתני! — הא קא משמע לן :דלמטה כלמעלה ,מה למעלה — חללה עשרים ,אף למטה —
חללה עשרה.
אמר אביי משמיה דרב נחמן :אמת סוכה ואמת מבוי — באמה בת חמשה .אמת כלאים —
באמה בת ששה.
אמת מבוי — באמה בת חמשה.
