Page 31 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 31
דרך חדשה בלימוד גמרא | פני המנורה 31
שנה רבי זכאי לפני רבי יוחנן :בין לחיים ותחת הקורה – נידון ככרמלית .אמר לו :צא ושנה בחוץ.
אמר אביי :מסתברים דבריו של רבי יוחנן תחת הקורה ,אבל בין לחיין – אסור .ורבא אמר :בין לחיים
גם כן מותר.
נאמר :נראה מבפנים ושוה מבחוץ – נידון משום לחי .נראה מבחוץ ושוה מבפנים ,נחלקו רבי חייא
ורבי שמעון ברבי .אחד אמר :נידון משום לחי ,ואחד אמר :אינו נידון משום לחי .ומביאה הגמרא עוד
אמוראים שנחלקו בזה ,ולהלכה :נראה מבחוץ ושוה מבפנים – נידון משום לחי.
החלק השלישי בסוגיה הוא על המשך המשנה ,שכתוב :והרחב מעשר – ימעט .אמר אביי ,בתוספתא
נאמר :והרחב מעשר ימעט ,רבי יהודה אומר :אינו צריך למעט .שנה לוי :מבוי שהוא רחב עשרים
אמה נועץ קנה באמצעיתו ,ודיו ,אך הוא אמר שאין הלכה כאותה משנה ,אלא אמר שמואל משמו של
לוי :עושה פס גבוה עשרה במשך ארבע אמות ,ומעמידו לארכו של מבוי ,או כפי שאמר רב יהודה:
מבוי שהוא רחב חמש עשרה אמה – מרחיק שתי אמות ועושה פס שלש אמות .ומביאה הגמרא דין
דומה ,על עומד ופרוץ ביחס לאוהל המת ,ששנינו :עור העסלא וחלל שלו – מצטרפין בטפח .וכמה?
כאשר בא רב דימי אמר :אצבעיים מכאן ואצבעיים מכאן ,ואצבעיים ריוח באמצע .כאשר בא רבין
אמר :אצבע ומחצה מכאן ,ואצבע ומחצה מכאן ,ואצבע ריוח באמצע ,והם חולקים למסקנה בפרוץ
כעומד.
במשנה נאמר :אם יש לו צורת הפתח ,אף על פי שרחב מעשר אינו צריך למעט .ושואלת הגמרא ,אם
צורת הפתח מועילה בגובהו ,ואם אמלתרא מועילה ברוחבו .אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק;
מעשה באדם אחד מבקעת בית חורתן שנעץ ארבע קונדיסין בארבע פינות השדה ,ומתח זמורה עליהם,
ובא מעשה לפני חכמים ,והתירו לו לענין כלאים – ואמר ריש לקיש :כדרך שהתירו לו לענין כלאים –
כך התירו לו לענין שבת .רבי יוחנן אמר :לכלאים – התירו לו ,לענין שבת – לא התירו לו .אמר רב
חסדא :צורת הפתח שעשאה מן הצד – לא עשה ולא כלום .ואמר רב חסדא :צורת הפתח שאמרו –
צריכה שתהא בריאה כדי להעמיד בה דלת ,ואפילו דלת של קשין .אמר ריש לקיש משום רבי ינאי;
צורת הפתח צריכה היכר ציר .שנינו :צורת הפתח שאמרו – קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן.
ונחלקו אמוראים אם צריכין ליגע או אין צריכין ליגע ,אך למסקנה אין צריכים ליגע.
אם במשנה נראה כאילו היתר המבוי תלוי בסוג המבוי ,ואם הוא גבוה צריך למעט אותו ,ואם הוא
רחב צריך למעט אותו ,הרי שהגמרא נותנת את הדגש על הקורה ועל הלחי ,והיתר הטלטול במבוי
תלוי בשאלה עד כמה ההיתר ניכר .ניתן בפשטות להצביע על החילוק בין המשנה לגמרא אם קורה
משום מחיצה או קורה משום היכר ,אך במרכז הסוגיה מכריעה הגמרא ,שכולם סוברים שקורה משום
היכר ,ובוודאי הלחיים הם משום היכר.
