Page 12 - חוברת בית_Neat

‫בשלמותו קושר בין הבית לבין חוויות של אימה‪ ,‬חלחלה‪ ,‬זרות וחוסר‬ ‫‪.3‬‬
‫התמצאות‪ .‬האלביתי הוא מושג מתאר את תחושת הזרות שמתגלה‬
‫דווקא בתוך המקום המוכר והאינטימי ביותר‪ ,‬ואת הצמרמורת ואי־‬ ‫פרידריך וילהלם יוזף פון שלינג‬
‫(גרמנית‪Friedrich Wilhelm :‬‬
‫הנוחות במפגש עם המוכר שהוא בה בעת זר ומאיים‪ .‬כל אחד מאתנו‬ ‫‪)Joseph von Schelling‬‏(‪27‬‬
‫יכול להיזכר ברגע שבו שם לב פתאום לשינוי גופני לא צפוי‪ .‬בבת‬ ‫בינואר ‪ ,1775‬לאונברג‪ ,‬באדן‪-‬‬
‫אחת‪ ,‬תופעה גופנית תמימה שאולי כלל לא הבחנו בה קודם לכן‪,‬‬ ‫וירטמברג ‪ 20 -‬באוגוסט ‪,1854‬‬
‫הופכת לסימן או רמז מבשר רעות‪ .‬המקום האינטימי ביותר הופך‬ ‫בד רגץ‪ ,‬שווייץ)‪ .‬פילוסוף גרמני‬
‫לזר‪ ,‬המקום הבטוח ביותר הופך למסוכן וחורש רעה‪.‬‬ ‫בולט‪ ,‬מראשי זרם האידיאליזם‬
‫אחת הפרשנויות שפרויד דן בהן ביחס למושג האלביתי‬
‫היא פרשנותו של הפילוסוף הגרמני שלינג‪ ,3‬שלפיה האלביתי‬ ‫הגרמני בפילוסופיה‪.‬‬

‫הוא "כל מה שצריך להישאר מוצנע‪ ,‬אך התגלה"‪ .‬מחברים אחדים‬ ‫‪.4‬‬
‫הציעו כי האלביתיות של המחלה נובעת בראש ובראשונה מהנכחת‬
‫ז'אן‪-‬לוק ננסי‪ ,‬יליד ‪,1940‬‬
‫העובדה שאנחנו מנסים כל כך לשכוח – העובדה שהגוף יכול‬ ‫מחשובי הפילוסופים‬
‫להתקלקל ללא תקנה‪ ,‬והחיים שבתוכו הם זמניים בלבד‪.‬‬
‫הצרפתיים של זמננו‪ ,‬משמש‬
‫הפילוסוף הצרפתי ז'אן לוק ננסי‪ ,4‬כתב בשנת ‪ 1999‬מסה‬ ‫כפרופסור לפילוסופיה‬
‫על השתלת הלב שעבר עשור קודם לכן‪ .‬ננסי מתאר באריכות‬
‫את התנסותו כחולה‪ ,‬אשר ספוגה בתחושות של אחרות‪ ,‬זרות‬ ‫באוניברסיטת שטרסבורג‪.‬‬
‫ואלביתיות‪ .‬הוא מדגיש כי הזרות אופפת את כל היבטי החוויה‪ .‬על‬ ‫התפרסם במיוחד לאחר פרסום‬
‫הליקוי הקטלני שהתגלה בלבו הוא כותב באופן פיוטי את הדברים‬
‫הבאים‪" :‬לבי הלך והפך לזר הפרטי שלי – זר בדיוק משום שהוא‬ ‫ספרו "הקהילה הלא‪-‬יצרנית"‪,‬‬
‫בתוכי‪ ]...[ .‬זרות מגלה את עצמה " ַבלב" של הדבר המוכר ביותר‬ ‫שעסק בשאלת הקהילתיות‬
‫– אך המילה מוכר אומרת מעט מדי‪ .‬זרות ְבלב מה שמעולם לא‬ ‫בחברה העכשווית ובשאלה‬
‫סימן את עצמו כ"לב"‪ .‬עד עתה הוא היה זר לי מכוח היותו מחוץ‬ ‫כיצד לפעול באופן פוליטי‪-‬‬
‫למודעות‪ ,‬אפילו לא נוכח‪ .‬אבל כעת הוא נחלש‪ ,‬וזרות זו מפנה אותי‬ ‫קהילתי מבלי להצטמצם‬
‫לזהות מדירה‪ .‬בשנת ‪2007‬‬
‫בחזרה אל עצמי"‪.‬‬ ‫ראה אור בתרגום לאנגלית‬
‫ספרו '‪ ,'Listening‬שעסק‬
‫לסיכום הדיון במחלה כהתערערות הביתיות‪ ,‬אני רוצה להציע‬ ‫בקשר שבין צליל לבין הגוף‬
‫את הניסוח הבא‪ ,‬שהתגבש אצלי בעקבות קריאת טקסטים רבים על‬
‫מחלה‪ .‬החיים האנושיים מתאפיינים בשורה של מתחים דיאלקטיים‬ ‫האנושי‪ ,‬ובהבדלים בין הקשבה‬
‫בין צמדי ניגודים‪ ,‬כמו‪ :‬יציבות ושינוי‪ ,‬המשכיות וקיטוע‪ ,‬סדר וכאוס‪,‬‬ ‫לשמיעה ובין החזותי לקולי‪.‬‬

‫ביטחון ואי ודאות‪ ,‬שליטה וחוסר אונים‪ ,‬מוכרות וזרות‪ ,‬שייכות‬
‫וניכור‪ .‬כשהכול בחיינו כשורה פחות או יותר‪ ,‬מתקיים שיווי משקל‬

‫אופי הדברים ‪ /‬כתב עת של חפצים עם אישיות‬ ‫‪12‬‬