Page 29 - דף מספר 2539
P. 29

‫נחזיק בזיכרוננו את אותו ידע?‬
 ‫כל אדם הוא ספרייה מהלכת‬

      ‫שאוצרת אוסף מסוים של‬
 ‫טקסטים‪ .‬אך מה שמייחד כל‬
   ‫ספרייה כזו אינו רק הספרים‬

     ‫שיש בה‪ ,‬אלא גם הספרים‬
     ‫שאין בה‪ .‬כמו שכל משפט‬
   ‫עשוי גם מרווחים בין מילים‪,‬‬

             ‫כך אנחנו עשויים גם‬
   ‫מהספרים שלא קראנו‪ .‬ומה‬
  ‫שנכון לאדם הפרטי‪ ,‬נכון גם‬

              ‫לתרבות בכללותה‪.‬‬
‫הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו ‪,‬שחיבר בעצמו כ–‪ 20‬ספרים‪ ,‬סבר ששריפת‬

     ‫הספרייה באלכסנדריה היתה דווקא אירוע מבורך‪" .‬מעשה נאה"‪,‬‬
     ‫הוא הגדיר זאת בחיבורו "מאמר על המדעים והאמנויות"‪ .‬היתה זו‬
 ‫פרובוקציה טיפוסית לרוסו‪ ,‬שהאמין כי השכלה וידע מסבים רק נזק‬
 ‫לאדם‪ ,‬והטיף לחזרה לצורת חיים פשוטה בחסות הטבע )בין השאר‬

       ‫הוא טען שצריך לספק לילדים ספר קריאה אחד ויחיד‪ :‬רובינזון‬
   ‫קרוזו(‪ .‬ועם זאת‪ ,‬ספק אם הוא עצמו האמין בכך ששריפת ספריות‬

                                                 ‫היא המפתח לרווחת האנושות‪.‬‬
                  ‫אבל יש בעיה אחרת עם המיתוס של שריפת הספרייה‬
      ‫באלכסנדריה‪ .‬למעשה‪ ,‬נראה שאובדנה של הספרייה בכלל לא‬
   ‫התרחש בגלל שריפה חד־פעמית‪ .‬יוליוס קיסר אמנם שרף בטעות‬
  ‫חלקים מהספרייה‪ ,‬אבל ידוע שהיא התקיימה ופעלה גם אחריו‪ .‬גם‬
 ‫הכיבוש המוסלמי של מצרים לא אחראי לחורבן אוצר הידע‪ .‬הסיבה‬
          ‫שבגללה ספריית אלכסנדריה אבדה היא כנראה הרבה יותר‬
    ‫טריוויאלית ומוכרת‪ :‬אנשים איבדו בה עניין‪ .‬היא התנוונה בהדרגה‬
 ‫כתוצאה מהזנחה‪ ,‬ממש כפי שקורה לספריות לא מעטות בתקופתנו‬

                                                                ‫הנאורה והמודרנית‪.‬‬
                                                             ‫כי במקום שבו אנשים‬

                                                                       ‫לא מתעניינים‬
                                                                ‫בספרים‪ ,‬אפילו לא‬
                                                                ‫צריך לשרוף אותם‪.‬‬

                                                       ‫‪27‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34