Page 36 - netanya25v3
P. 36
25.3.2022 36
ניצול שואה .הוא נולד וגדל בעיירה בפולין ,לא רחוק מלובלין. הדרך שלי להתבונן פנימה ממרומי גילי אל האני שלי ,להבין את אם תקופת הילדות הייתה אתגר עבור שוקי ,אז
הוריו ו־ 11אחיותיו ואחיו הוצאו להורג על ידי הנאצים ביערות עצמי ,את המניעים לבחירות שבחרתי במהלך חיי ,ואת הרגשות תקופת ההתבגרות הייתה אתגר עוד הרבה יותר מו־
הצפופים שהקיפו את העיירה .רק הוא ואחותו הבכורה ניצלו. והתחושות שהתלוו אליהן במרוצת השנים .הצפתי את עצמי
הוא נלקח לבדו למחנה ההשמדה מיידנק שבפאתי לובלין ,שעשן בזיכרונות מילדותי המוקדמת ,ככל שיכולתי לדלות .בחנתי את רכב.
משרפותיו כיסה את העיר באותן שנים .אבי שרד את המחנה, הרגשות והתחושות שהיו חלק ממני ,אפשרתי למחשבות לנבוט "כשלהורים שלי היו תכניות מחוץ לבית הם אילצו
הצטרף לפרטיזנים ביערות ונדד איתם ברחבי אירופה הכבושה. בראשי בעיקר בזמן שיצאתי לריצות ארוכות ,בעת רכיבה על אותי לוותר על מפגשים עם חברים ,על פעילות בתנו־
בהמשך עלה לארץ מאיטליה ,לא לפני שגורש על ידי הבריטים אופניים ,בזמן נהיגה או פשוט כשהייתי לבד — והעליתי על
עת הנוער ,על חלק מהטיולים ומחנות העבודה".
לקפריסין". הכתב ,לראשונה בחיי ,את הסיפור שלי". איזו השפעה הייתה לזה על המעמד החברתי שלך?
הוא סיפר על מה שעבר או ששתק כמו ניצולי שואה רבים? לדברי שוקי ,הוא כתב את הספר גם לדורות הבאים של המ־ "ההיעדרות שלי מהאירועים האלה פגעה ללא ספק במקומי
"הוא היה שתקן ומעולם לא דיבר איתנו על אותם ימים ,אבל שפחה" .כאשר נכדותיי ונכדיי ביקשו ממני פעם אחר פעם 'סבא, בחברה ,בביטחון העצמי ובדימוי העצמי שלי ,אבל עוד יותר
שתיקותיו סיפרו את הכאב הגדול והנכיחו בבית שבו גדלנו את ספר לנו סיפור מהראש שלך ,לא מספר' מצאתי את עצמי מספר מכך באופן לא מודע מוטי היה חלק ממערכת השיקולים שלי
להם פעם אחר פעם על מוטי ,על מוטי ועליי .חשבתי שגם למענן בבחירת בת זוג .ברור לי שללא הסכמתה למקומו של מוטי בחיי
אווירת השואה". ולאפשרות שהוא יגור איתנו בבית כאשר הורי ילכו לעולמם ,אין
מתוך הספר: ולמענם ,הסיפור שלי צריך להיכתב". סיכוי לקשר .למזלי ,מצאתי בת זוג מתאימה – אורית -שהיא
"לאחר שנים רבות של הפצרות מצד אימי ,התרצה אבי הספר נפתח בציטוט מתוך השיר המיתולוגי של להקת
והסכים לחזור איתה ועם מוטי לעיירת הולדתו ,למקום שממנו "ההוליס"" :הדרך ארוכה ומפותלת מובילה אותנו מי יודע לאן עזר כנגדי עד היום".
נעקר בכוח ובייסורים גדולים כשהיה בן 12בלבד .שם העיירה אך אני חזק ,חזק מספיק לשאת אותו הוא לא כבד ,הוא אחי". מוטי המשיך להתגורר בבית ההורים עד פטירת האם.
מודליבוז'יצה והיא שוכנת בשלווה בין יערות צפופים בזמן הזה שוקי ואחותו הקימו בית ומשפחה" .הורי נהגו
שממרחק נראים שחורים משחור .אבי זיהה למה בחרת בשם הזה? לקחת את מוטי איתם לטיול השנתי בחו"ל .בשנה האח־
מייד את הבית שבו נולד .בעידודה של אימי "בחרתי בשם הזה כי אמנם נשאתי את הכובד שלו ,אבל רונה לחייה אימי ביקשה ממני על להמשיך לקחת אותו
הוא נקש בהיסוס על דלת הבית .זוג פולנים לאורך השנים – ובעיקר אחרי פטירת הוריי – הבנתי שזה לא לטיול בחו"ל ,פעם בשנה ,כי הוא מאוד נהנה מכך" ,נזכר
מבוגרים פתחו את הדלת .הוא הסביר להם את שוקי שמקפיד לקיים את ההבטחה שנתן לאמו על ערש
הקשר שלו לבית שבו הם גרים .פניהם עטו נטל ,זה שיעור".
תדהמה ובהלה ,אבל אבי הרגיע אותם והסביר מה היה "הכובד" העיקרי של אחיך? דווי" .בכל שנה אנחנו טסים לעיר אחרת ,אם זה בטיסה
שאין בכוונתו לדרוש מהם בחזרה את הבית "המבוכה .כילד הייתי נבוך כשהוא היה שר בקולי קולות ,או או בנסיעה ברכב שכור ובכל נסיעה אני חושב באופן
השייך לו .המארח הפולני ,שמתגורר בביתו של צועק ללא סיבה נראית לעין בתוך מונית קטנה .זה עורר המון
אבי ,סיפר להם שבמשך הזמן הם נדרשו לקחת תשומת לב .זה לא נעים להיות עם אח כזה בחברה .זה עורר בי טבעי על ההורים שלי".
הלוואה על מנת לשלם לממשלת פולין עבור בושה והקשה עליי להיות עם חברים .כמבוגר זה מתיש לטוס איך היה הטיול הראשון עם מוטי?
הבית שאליו פלשו .הוא ציין כי התשלום החו־ איתו לטיול בחו"ל ,לנסוע איתו עם חיתולים חד פעמיים ולה־ "וואו .מאתגר .זה היה כשהייתי בן .40בטיול הזה
דשי הזה מאוד מעיק עליהם כלכלית וכי הם לא חליף לו .הוא לא ילד ,הוא מבוגר וזה לא פשוט ועדיין אפשר למדתי שמוטי מתקשה מאוד בהליכה ,שהוא צריך
רואים את הסוף .אבי לא התבייש להתעניין בס־ ללמוד מהקושי הזה ,להתפתח ,לקבל פרופורציות". מנוחה לעיתים קרובות ,ובעיקר שהוא לא שולט על
כום ההלוואה שנותר להם להחזיר .בפנים נפולות עוד נושא שנמצא ברקע הסיפור של שוקי למוטי הוא השואה. הסוגרים .זה דרש התארגנות מתאימה ,שלא הייתי
הם נקבו בסכום שעבורם היה עצום .אבי חישב "גדלתי בבית שצל השואה אפף אותו" ,מספר שוקי" .אבי היה מוכן לה .הוא גם התקשה להתרחץ בכוחות עצמו
מייד את הסכום ביורו ,שלף כמה שטרות שהיה ולהתנקות והיה זקוק לעזרתי המלאה בכל הפעולות
בהם כדי לכסות את החוב ומסר אותם לזוג המו־ הללו .הוא פחד להישאר לבדו ,ונהג ללכת אחריי לכל
פתע .ההתרגשות והכרת התודה של השניים לא מקום ,כולל לאמבטיה ולשירותים".
ידעו גבולות .הם לא פסקו מלחבק ולנשק ולהודות נשמע באמת מאתגר .הוא נהנה בטיולים?
להוריי ולמוטי עד שנפרדו מהם”. "שאלה טובה .הוא נהנה מלשבת בבתי קפה.
*** אתרי תיירות מפורסמים משעממים אותו .זה מאוד
מה יכולה משפחה שיש לה ילד עם צרכים מעציב אותי .אני חושב לעצמי :יש כל כך הרבה יופי
מיוחדים ללמוד מהספר שלך? מסביבו והוא לא נהנה מזה ,אז ממה הוא כן נהנה?
"לדעת לתת מקום לחופש של שאר האחים .זה כנראה מעצם העובדה שהוא מבלה רק איתי ,וזוכה
חשוב לשלב את הילדים ולתת להם אחריות ,אבל
שלא יעשו את הטעות שההורים שלי עשו שמנעו לתשומת ליבי".
ממני את החופש לבלות עם חברים כמו שרציתי .אני מוטי מתגורר כיום בכפר תקווה (כפר לאנשים
לא מאשים אותם ,כי פשוט לא הייתה מודעות אז". עם צרכים מיוחדים) ובכל סוף שבוע הוא מגיע
מניסיונך ,מה תייעץ להורים ואחים שמלווים בן לטבעון לביתו של שוקי ,שמנהל מרפאה בכללית
משפחה עם צרכים מיוחדים? וקליניקה פרטית ,שמתמחה בחולים שסובלים
"דבר ראשון לזהות את הצרכים הייחודיים של הילד
החריג .לכל ילד יש את הצרכים המיוחדים להם הוא מלחץ דם.
נזקק .לא לחשוש לשתף ולעודד את שאר האחים ליטול "בכל יום שישי בבוקר הוא ממתין לי בשערי
חלק בדאגה והאחריות לאח עם המוגבלויות ,כבר מגיל הכפר" ,משתף שוקי" .אנחנו פותחים את הבו־
צעיר .זה תורם להמשך הקשר והאחריות של האחים קר בבית קפה על כוס קפה ועוגה .לאחר מכן
עם השנים. מטיילים ועורכים קניות וסידורים אחרים .בערב
באותה מידה ,להעניק לשאר האחים את המרחב שבת הוא סועד את ארוחת הערב עם בני מש־
החופשי שלהם ,ואת הזמן הדרוש להתפתח ולחיות את
חייהם .האחים האחרים לא אמורים לפצות על מוגב־ פחתי .הדאגה והטיפול באחי מוטי לא הייתה
לויות האח עם צרכים מיוחדים .אין צורך לעורר בהם יכולה להתקיים על ידי בלבד ,ללא עזרתה
תחושת מחויבות ,או ציפיות לחובת הצלחה בחיים. המתמדת וארוכת השנים של רעייתי אורית.
זה מעורר עומס נפשי מיותר .הדרך הטובה ביותר היכולת המופלאה שלה לקבל ,להכיל ולדאוג
שההורים יכולים לנקוט בה ,היא הדוגמא האישית. באורך רוח ,בסבלנות ובהתמדה לצרכיו של
שאר ילדיהם יפנימו את הדרך בה הם מתנהגים ומתייחסים מוטי -ראויה למלוא ההערכה שלי .היא עו־
לילד עם הצרכים המיוחדים ,ולפי זה הם יתייחסו בעתיד דדה אותי ותמכה בי בזמנים בהם חשתי קושי
לאותו אח. לטפל ולדאוג לאחי".
ולגבי ההורים עצמם ,אין צורך לחיות בחרדה מתמדת לגורל איך הם מקבלים אותו?
הילד עם צרכים מיוחדים כאשר הם ילכו לעולמם .הנטל יתחלק "מוטי מאוד קשור לילדים שלי ,והוא אוהב אותם מרגע
בין שאר האחים והם ידאגו לו כפי שההורים דאגו לו כל חייהם". לידתם .עבורם ,הוא חלק טבעי ממשפחתנו הגרעינית .כאשר
לסיום ,אתה מתאר בספר את המבוכה שהייתה לך כאח לילד נועה ,הבת הבכורה שלי ,שרתה כפקידת מבצעים בבסיס חיל
עם צרכים מיוחדים .האם החברה של היום מתייחסת לנושא האוויר ,היא לקחה אותו ביום החיל לבסיס והכירה לו את כל
צוות הטייסת ואת המטוסים .באותו רגע הבנתי שחינוך ילדים
בצורה אחרת? התקדמנו? הוא בעיקר דרך הדוגמא האישית .מאז ילדיי ומאוחר יותר כלתי
"בהחלט .החברה היום הרבה יותר מכילה .אין מה להשוות. וחתניי נוטלים חלק בדאגה ובטיפול במוטי ,בעיקר כאשר אורית
אחי ועוד ילדים במצבו היו נושא ללעג .הם היו מוקצים מחמת ואני מתפנים לטייל בחו"ל .אני לא הטלתי את המשימה הזו
מיאוס .היו עוברים לצד השני של המדרכה .היום המילה מפגר עליהם .זה בא מדוגמה אישית .הידיעה הזאת ,שיש מי שידאג
היא כבר לא שם גנאי ,היא מתקבלת יותר בהבנה .יש עוד דרך למוטי עד אחרית הימים ,מרגיעה ומשמחת אותי מאוד".
ללכת ,אבל אין ספק שעשינו כברת דרך ארוכה מאוד בפתיחות בוא נדבר על הספר שכתבת "הוא לא כבד ,הוא אחי" .זה
הספר הראשון שכתבת .מה גרם לך לכתוב אותו?
וקבלת האחר וזה מאוד מנחם אותי". "זו שאלה מעניינת .מעולם לא כתבתי לפני כן וגם לא חשבתי
שיש לי כישרון כתיבה .לפני שנה ,אחרי שפרשתי לגמלאות
והפחתתי את שעות העבודה חשבתי שהגיע הזמן לכתוב על
מערכת היחסים שיש לי עם אחי לאורך השנים ועל התחושות
שהקשר הזה עורר בי .כתבתי את הספר קודם כל לעצמי .אולי זו
