Page 46 - netanya3v10
P. 46
3.10.2022 46
ביטוי בקשר בין גיבורת הספר אלינור לנכדתה הבוגרת שבאה לראות את פסל החירות .בביקוריהן בגלריות ובמוזיאונים הן אלינור הייתה מורה אהובה על תלמידיה בתי־
לבקר אותה. שותות בצמא את הסבריה של אלינור על יצירות האומנות שהן כון שזכתה לכינוי "קולית" לאחר שהפסיקה שיעור
באומנות בתיכון כדי להגיב להערות התלמידים על
מה חשוב לך שהקוראים ייקחו מהספר שלך? רואות. "גודלו" של איבר המין בציורי הכדים היווניים .בהמשך
"חשוב לי שהקורא יבין שאפשר לאמץ את ניסיון החיים ואת בואי נדבר על תהליך הכתיבה של הספר .יצרת סיפור מעניין חייה התרכזה ביצירת אומנותה ,הרצתה במוסדות שו־
הידע שנרכש במהלך החיים לפעילות פורייה ומתגמלת גם בגיל על שלוש חברות שמקימות מעין תא משפחתי בגיל השלישי. נים להשכלה גבוהה ואצרה תערוכות .אלינור התאלמנה מבעלה.
השלישי .הספר מעלה דעות קדומות כנגד אזרחים מבוגרים בשלב מסוים מחליטות החברות לעבור לגור בצוותא ובהמשך
וכנגד נושא הזיקנה .בפן יותר קליל מוצג נושא המיניות בגיל מאיפה לקוח הרעיון? את עשית דבר דומה?
השלישי ובגיל הנעורים .אני מנסה להראות שהזיקנה היא שלב "לא ,לא עשיתי דבר דומה למה שמתואר בספר ,אבל בשביל לפתוח מרפאה שתציע טיפול לילדים בעלי בעיות התנהגות".
נוסף במעגל החיים שיש בו יתרונות רבים שנשענים על צבירת זה יש דמיון ,לא? יצרתי את העלילה ואת הדמויות מאנשים ***
ידע וניסיון חיים .אני מנסה לגשר בין הגיל הביולוגי של האדם שאני מכירה -ביניהם רווקות מבוגרות ,גרושות וגם אלמנות.
אפשר לומר שקווים מסוימים מהעיסוק שלי נדבקו לדמותה של מתוך הספר'" :יחסית לגילי' ,אומרת אלינור בשיחתה עם
והגיל הנפשי בו הוא בוחר להיות". חברתה נעמה' ,האנרגיה שלי עדיין מובילה אותי למחוזות חד־
מה המסר של הספר? אלינור". שים .האם יחסית לגילי אני צעירה? מבוגרת בהתנהלותי? יכולה
נראה כי את "מציירת" בצבעים חמים אורח חיים מאושר בגיל עדיין ללבוש שמלות שמגיעות עד מעל לברך? האם קמטים
"יש הרבה מסרים בספרים ,אבל העיקרי שבהם הוא שהגיל
השלישי הוא לא סוף פסוק ,שאפשר להוציא ממנו את המיטב השלישי. בברכיים נחשבים לסממן זקנה?'".
"בהחלט כך ,אני מניחה שזה קשור הרבה לדור שלי שידע "אלינור חיה בשלום עם מעטפת הגוף שלה שמעידה על גילה.
והמרב -זה כבר קשור לאופיו של האדם". שצריך לגשר על פערים והבין שחיים בצוותא כרוכים בוויתורים. מעולם לא ציפתה לשמוע שהיא נראית 'נהדר לגילה' .האם המ־
בואי נדבר על עטיפת הספר שמעוררת סקרנות רבה. בן זוג איתו אתה בוחר לחיות את חייך שונה ממך ויש לקבל את חמיא סבור כי בגילה היא אמורה להיות כפופה ושעונה על מקל
"את כל עטיפות הספרים שלי אני עיצבתי בעצמי והעיצוב השונות ואת החירות שלו .צריך לאמץ את היתרונות ולנסות הליכה? כי בפניה פחות קמטים מהמצופה? כי היא עדיין מדברת
לקוח תמיד מהחיים ומהמחשבות שלי .במקרה הזה ביימתי את
עצמי יושבת על רקע נוף הים -אהבתי הגדולה ,כשאני יושבת להתעלם מהחסרונות". לעניין ולא מובלת על ידי עובדת זרה?".
על שעון חול ענקי ומתעלמת מזרימת החול שמפחיתה את הזמן כמה החלטה זו קשורה לעיסוק של בן זוגך? ***
שנותר .בידי גביע יין ואני חוגגת את הרגע בו אני שמחה עם "מאחר ובן זוגי היה זה שיסד את נושא הגריאטריה בארץ,
והנושא מלווה אותנו עד היום ,התבקש להקדיש לכך ספר שי־ תפיסותיהן השונות של החברות לגבי מראה פניהן וגופן
כוס מרטיני". והמשך פעילותן המקצועית ,מעלה גישות שונות של התייחסות
מה את מפיקה מהגיל הזה? חשוף צדדים שונים של הגיל השלישי. לגיל השלישי ,שמוכתבות לעיתים על ידי החברה בה אנו חיים.
"אני מפיקה את ההנאה הכי גדולה שאני יכולה לקבל .אני חוגגת "מקצוע הרפואה אינו דומה לאף מקצוע .זהו עיסוק תובעני החיים מותאמים להלך רוחם ולהתנהלותם של צעירים שרואים
עם הנכדים -מבלה זמן איכות איתם בהצגות של חיות או בהמצאת מאוד והוא משליך על כל החיים .בזמנו רופא עבד משמרות של באזרחים המבוגרים ישויות ש"אבד עליהן הקלח" .הערה מרו־
משחקי דרמה .אני זוחלת על הרצפה ומשתטה עם הנכדים ,קופצת 36שעות בבית החולים וכשחזר הביתה צנח בעייפות ונרדם, שעת במיוחד משמיע בחור צעיר כשהוא רואה את נעמה מבצעת
וצוחקת .בשלב זה אני יכולה להשקיע את רוב זמני בכתיבה הן לעיתים בלי להחליף מילה עם הילדים או להצטרף לאחווה של החייאה באדם שקרס ברחוב" .תראו את הרופאה הזקנה -ממש
לילדים והן למבוגרים וגם להמשיך ליצור יצירות אומנות חדשות המשפחה .לאורך השנים למרות שהתמעטו תורנויות הלילה הצילה אותו! אחוות הגריאטרים" .נעמה ענתה לו שאם היה זה
ולהשתתף בתערוכות בארץ ובניו יורק .אומרים ש'הגיל עושה את והשבתות ,גם היום הוא עובד עדיין בכמה מערכות בריאות והוא אביו ששוכב חסר הכרה על הכביש ,הוא היה מנשק את ידיה של
שלו' ,אבל אני לא נותנת לגיל לקבוע לי את סדר היום". זמין לשאלות רופאים בכל שעות היממה .אגב ,זה אורח החיים
כמה הומור הוא דבר חשוב בגיל השלישי? גם של הבת שלי שבעלה רופא וגם של אחי שהוא מנהל בבית הרופאה על שהצילה אותו.
"הומור זה דבר חשוב מאוד בכל גיל ובמיוחד בגיל השלישי. חולים בילינסון .זוהי צורת חיים מאתגרת ,אבל אפשר להתר־ לחבורת הנשים שחולקות מגורים בווילה בשכונת דניה
אני מבינה שיש אנשים שגדלו בגישה שאומרת שבגיל מסוים גל אליה ולקחת ממנה את הצדדים הטובים כמו האהבה לטפל בחיפה מצטרף בהמשך גבריאל -עולה (לא חדש) מארגנטי־
אתה דועך ומוותר על עשייה והתחדשות .אני חושבת אחרת. נה ,שמנמן וחם מאוד באופיו שמתאהב ביוכי שהיא למעשה
אצלנו במשפחה אין אי אפשר .קשה לך? תתאמץ". בזולת". מטופלת שלו .האהבה שפורחת היא הדדית ואנו עדים ליח־
אי אפשר לדבר על גיל שלישי בלי להסתכל אחורה ולחשוב יש המון דעות קדומות על זקנה. סים חמים ושמחים בין הרופא שהתאלמן מרעייתו שהייתה
על מה אנחנו מתחרטים .מה היינו עושים אחרת .את חושבת "נכון .הדבר נובע בעיקר בגלל פרסומות במגזינים שמ־ אהבת נעוריו ,לבין יוכי ,רווקה עליזה שלא תכננה לחיות
עידות על פער משמעותי בין עולם התוכן בתקשורת לבין
על כך? המציאות בשטח .בפרסומות מראים סבא עם ראש לבן בזוגיות.
"אני לא חושבת על זה כל היום ,אבל יש לפעמים מחשבות על ומשקפיים עבות .במציאות יש קשישים רבים בעלי חזות החברות מחליטות לצאת לטיול בארצות הברית .הן שוכרות
מה היה קורה אילו .רציתי להיות שחקנית והייתי מוכשרת מאוד צעירה שמראם החיצוני בהחלט נראה יותר צעיר ממספר דירה קטנה בבניין דירות במנהטן .שהותן בניו יורק ובוושינגטון
בדרמה .נבחנתי והתקבלתי להצגה אצל יוסף מילוא .לצערי ,לא שנות חייהם .בחרתי לכן בשלוש נשים מבוגרות לא שגרתיות מובילה את הקורא לסיור ברבעים שונים של מנהטן -ב"צ'יינה
הרשו לי ההורים לבחור בקריירה של משחק ואני ויתרתי מתוך שמייצגות טיפוסי נשים שונים ושניהנות מכל רגע בחיים ,גם טאון" ,הרובע הסיני בו משמרים תושביו את תרבותם ואת אורח
חייהם מארץ מולדתם ,ברובע "איטליה הקטנה" ובפארק הג־
כבוד להורים .זה הדבר היחיד שאני מצטערת עליו". אם הם לא תמיד פיקניק". דול שחוצה את העיר .בהמשך הן מפליגות באוניית תיירים כדי
איך היו התגובות על הספר? אפרופו הנאה ,בואי נדבר על סקס בגיל השלישי.
"בחרתי לעסוק בנושא הזה בספר כי יש איזה טאבו שלא
"מצוינות .הבנות שלי קראו את הספר ואהבו אותו מאוד. מדברים על סקס בגיל השלישי .לא מצפים שלזקנים יהיו
עכשיו נשאר רק לראות מה יגידו הקוראים האחרים". חיי מין .בספר שלי מוצאת הרווקה אהבה עם רופא משפחה
שהתאלמן .יש אמנם דילמות סביב הנושא ,אבל גם אהבה
גדולה .יוכי ,אחת הנשים עליהן אני כותבת ,מגלה פתאום
בגיל מאוחר את תחושת היציבות שבחיים משותפים עם גבר,
נהנית משהייה וממשחק עם נכדיו ומצטערת על שבחרה בצ־
עירותה לא להינשא ולהקים משפחה .בחרתי להראות גם פן
זה של החיים בגיל המבוגר".
כמו בספריה הקודמים גם בספר "יחסית לגילה" חוזרת
עיינה אל תקופות מוקדמות בחיי המדינה" .בחרתי לחזור
בספר לתקופת הצנע בה חיה משפחתי חיים צנועים מאוד
מבחינת מאכלים ,מבחינת הלבוש שעבר מילד לילד ,נעליים
ומבחינת הצעצועים שייצרנו בעצמנו .זאת הייתה תקופה
שעיצבה את השקפת עולמי ואת חיי" ,היא משתפת" .יכול
להיות שבגלל המחסור בעבר למדתי להעריך את יכולותיי
ליצור בעשר אצבעות ,לשמור ולהעריך את אורח החיים
היותר נוח על מגוון אפשרויות העשייה והיצירה .בשבילי
הזיקנה היא לא שלב ,אלא המשך החיים .למזלי ירשתי את
אופיו האופטימי של אבי שעבד כמעט עד גיל .90הוא לימד
אותי להסתכל על חצי הכוס המלאה ולשתות אותה בלגימות
קטנטנות".
יש קשישים שאין להם רוח כזאת .מה את יכולה לומר להם?
"זה נכון .יש הרבה קשישים שאין להם אמצעים ואין להם
כוחות נפשיים .הספר הבא שלי יעסוק בנושא הזה .עצוב לראות
קשישים שמחטטים בפחים ומחפשים אוכל .ברור לגמרי שהם
לא יכולים במצב כזה ליהנות מהזיקנה .המדינה שלנו צריכה
לתקצב את העזרה לקשישים ובכלל לנהל אחרת את כל מה
שקשור לגיל השלישי .לא יכול להיות שאנשי צבא קבע יקבלו
פנסיות ענקיות בעוד שקשישים אחרים רעבים ללחם ומתלבטים
בין אוכל לתרופות".
בין השאר הספר עוסק גם ביחסים בין דוריים שבאים לידי

