Page 20 - Yakinton_304_DIGI
P. 20

‫הרב הישיש עמד על רגליו‬

‫ולא רצה לשבת בנוכחותו של‬

‫הרצל‪ .‬וזה אמר‪ :‬יישב נא רבינו‬

‫תחילה‪ ,‬זקן הוא ממני וגם‬

‫חכם! לאחר שראה בווילנה‬

‫את העם בדחקו‪ ,‬שנודע לו‬

‫בפטרסבורג‪ ,‬שמעטה התקווה‬

‫להיטיב את המצב‪ ,‬חשש‬

‫שנכשל ניסיונו להביא לעם‬

‫תשועה‪.‬‬

‫בווילנה הבשילה גם החלטתו‬

‫שנתפרסמה בבאזל‪ :‬תכנית‬

‫אוגנדה‪ .‬הרצל ידע שאוגנדה‬

‫איננה מסמלת את הדרך לציון‪,‬‬

‫אך רצונו להציל את העם‬

‫המיוסר גבר‪ .‬דווקא הסערה‬

‫שקמה בעקבות ההצעה‬

‫הוכיחה מה אמיצים הקשרים‬

‫שבין הדת לבין ארץ ישראל‪.‬‬

‫אופייני שדווקא המאמינים‬                      ‫הרצל‪ ,‬בעיניו של א‪.‬מ‪ .‬ליליאן‬
‫ובראשם הרב ריינס הזקן‬

‫הם הם שהבינו את הרצל‬
‫בהבטחותיהם של אותם בלילה התהלך ברחובות וילנה והתייחסו לישרת ליבו‪.‬‬
‫אנשים שאומרים לרכוש את ומבואותיה ובכל מקום אליו מעולם לא היה בדעת העם‬
‫ליבו על ידי הבטחותיהם‪ ,‬בא נעשה שותף לצער‪ ,‬ניחם לראות אותו כגואל‪ .‬מגיבורו‬
‫אבל נותן אמון עמוק למאמין ועודד‪ .‬למד את המוני העם קיווה העם רק לסעד רוחני‬
‫ולחולם‪ ,‬כפי שהדגיש הרצל‪ :‬וזכה לאהדתם‪ .‬ביטוי לכך היה ולעידוד נפשי‪ .‬העם היהודי‬
‫"הציונות היא שיבה ליהדות במפגש עם חכמי העיר‪ .‬הגאון שמע מפי הרצל‪ :‬עתיד‪ ,‬תקווה‬
‫לפני השיבה לארץ היהודים"‪ .‬רבי שלמה הכהן מסר להרצל ואמונה‪ .‬העם רכש לו אהבה‬
‫ספר בשם 'ירושלים דליטא' עמוקה משום שאין איש‬
‫"הראו לי את העם"‪ -‬קרא ספר תורה קטן‪ .‬ובהניחו ידיו כמותו שידע לעורר בקרבו את‬
‫הרצל ליועציו ואלה הביאו החיוורות על ראשו של הרצל‪ ,‬רוח החיים שבפנימיות שבו‪.‬‬
‫אותו להיידלברג וברן‪ ...‬אולם בעל ההוד שבמלכות‪ ,‬לחשו אולם מוות קודם זמנו הרס‬
‫הגאון שבו ביקש למצוא את שפתיו‪" :‬ספר תורה זה יוליך באכזריות כל אותן התקוות‬
‫העם במקום אחר‪ .‬והרצל בא אותנו לארץ ישראל"‪ .‬פני שחלמו עליהן‪ .‬זכרונו חי‬
‫לווילנה‪ .‬נשא עיניו וראה את הרצל חוורו‪ .‬את מה שהתרקם לעולמי עד בנשמת האומה‬
‫עמו המאמין והעם נשא את אותה שעה בנשמתו פנימה ושמו של הרצל נושא תקווה‬
‫עיניו וראה בו את הרצל שלו‪ .‬גילו הדמעות שנצצו בעיניו‪ .‬ועידוד עד היום הזה‪.‬‬

                                                                          ‫‪20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25