Page 17 - מחברת זיכרון
P. 17
בס"ד
אוי אמא אמא החיים מלאים בהפתעות ולא תמיד
כולן נעימות .אם יש דבר אחד שמנחם אותנו כעת זה
שאת כבר לא סובלת ויכולה כעת לנוח ללא אבן
שתרבוץ על לבך אך מהרגע בו הפסקת לסבול ,הסבל
שלנו כאן גדל וגדל ומרגע לרגע הולך ומתעצם .סבל
שנובע מגעגועים עזים ,מריקנות גדולה ומתחושת
החמצה שלא ניתן להסביר אותה וכנראה לעולם לא
נדע למרות המרחק והזמן שיחלוף בעתיד .
זוכרת איך את עבדת אצל אורית במרכז א' שם היו
מכונות הקלדה ועבדת בלי כסף בשביל שאני אלמד
שם מחשבים .לא אשכח לך לעולם.
ונתת לי כסף כל הזמן בהיחבא שלא יראו כי ידעת
כמה המצב שלי קשה .אמרת לי תחביאי תחביאי
והייתי מנשקת אותך כל הזמן .
אמא תודה על כל מה שאת.
לנצח נישא אותך עמנו ונזכור אותך כפי שהיית
חזקה שגידלת אותנו בכבוד .
היה לנו העונג לחיות בקרבתך ולספוג ממך המון וגם
לדעת לבשל בזכותך
אמא מתגעגעים המון
יהי זכרך ברוך אוהבים אותך.
