Page 22 - מחברת זיכרון
P. 22
בס"ד
מרים
כמה מילים לזיכרה של אמא ז"ל ראשית כל יאמר לזכותה
שגידלה שבעה ילדים לבדה בלי שום תמיכה מאף אחד,עבדה
קשה בחקלאות בשמש היוקדת ובגשמים וקור ,ושטיפת
משרדים על מנת שלא יחסר לנו מאום .תמיד דאגה בכל השנים
לרכוש לנו בגדים והנעלה בשני חגים עיקריים ראש השנה
ופסח,שלא נהיה שונים מאחרים .ואבא גם יאמר לזכותו שדאג
לנו לארוחות חמות כשחזרנו מבית הספר .אמא תמיד אהבה את
המטבח ,הייתה טבחית מעולה ודרכה למדנו לבשל היטב ,
כשכולם נישאו ועזבו את הקן דאגה להביא סלים מלאי כל טוב
כשהיתארחה אצלנו ובעיקר אהבה להביא קוסקוס מתוק .בחג
הפורים ישבה שעות להכין לחם עם ביצים וברקוקש כמנהג
קבוע.וכל אחד קיבל את המנה שלו .בשבתות וחגים שעשינו
אצלה לא אהבה שייכנסו לה למטבח .הכל מעשה ידייה .בשנים
שהייתה צעירה יותר אהבה לבקר את המשפחות שלה שגרו
מחוץ לעיר ובנסיעה באוטובוסים כשתיקים עמוסים בכיבוד .אף
פעם לא הלכה בידיים ריקות וכך גם למדנו מימנה את הדרך
ארץ .בשנותיה האחרונות כבר לא נותרו לה כוחות לעמוד על
רגליה במטבח ותוך כדי ישיבה על כסא הכינה מה שיכלה
באהבה רבה .יותר מאוחר כבר בגלל הזיקנה בשנותיה
האחרונות לא נותרו לה כוחות וזה גרם לה לצער ולדיכאון,ויתרה
גם על יציאות מביתה מפאת הבושה שלא יראו אותה יושבת
בכסא גלגלים .
עד כאן אני רושמת אחים ואחיות יקרים שלי,תמשיכו אתם את
הזיכרונות שלכם ממנה ,ניזכור אותה לעד,שתנוח על משכבה
בשלום ובטוחה שהיא בגן עדן שומרת עלינו,שניזכה להגיע
לאריכות שנים כמוה בבריאות.
ואמא תודה לך שמאז עלית השמימה הופעת בחלומותי אין
ספור פעמים.

