Page 19 - מחברת זיכרון
P. 19
בס"ד
מישל
הזיכרונות שלי מאימא הם ברצף של המון שנים
ואבחר שניים שלושה מתקופות שונות,שנכרתו
היטב בזיכרוני .תקופת הילדות אני בן , 11אנחנו
בנסיעה אני ואמא לישיבה ביהוד.
ישנתי כל הדרך באוטובוס על הברכיים
שלה,ליוותה אותי עד שהתקבלתי.בכיתי קצת
כשהלכה ,וברגשות מעורבים של איכשהו לעזור
במצב הכלכלי הקשה השלמתי עם "רוע הגזירה "
בודד ועצוב נשארתי שם וחזרתי לאחר כמה חודשים
עם פיאות אם זכרתם.
שוב באותה סיטואציה בדרך בגיל 15שוב יצאנו
לדרכים אני מרים ואימא לקיבוץ אושה דרך
שנמשכה שלוש שנים עם הרבה מאוד חופשים
שאימא .ליוותה אותנו הלוך ושוב,ובאחת מהן זכורני
שהתעוררתי מניתוח ברגליים בבית חולים כרמל
בחיפה וראיתי במטושטש את אמא עומדת
לידי..השנתיים שגרתי אצל אמא עד יום מותה שלא
אשכח אותם לעולם,עם כל הצחוקים ושאר ירקות
שהיו במחיצתה ואתם יודעים בוודאי למה אני
מתכוון ,שהשנתיים האלה זה כמו 10שנים אצל בן
אדם בלי סבלנות .צחקנו איתה .בכינו איתה כעסנו
איתה .התעוררנו איתה .אכלנו איתה ( בעיקר
גרונות) חחחח .
וכל החוויות האלו יזכרו בי לעד .
ת.נ.צ.ב.ה.
