Page 18 - מחברת זיכרון
P. 18
בס"ד
בבר
שנת ,1962הגעה לאשדוד משדה תעופה
כמשפחה עם 6ילדים,״ציונה עלתה לבד״ עם
אבא חולני שאינו יכול לעבוד ,צריך פרנסה ואין.
אמא אני זוכר כנער בן 15מחפשת איך להביא
אוכל לבית ,רואה שאין ברירה והולכת לעבוד
בחקלאות .עבודת פרך בשמש הקודחת.
אמא מסכנה קוטפת ירקות מהאדמה כל היום,
חוזרת שרופה מהשמש ומותשת עם גב שבור
מהעבודה הקשה.
וכך אחיות ואחים יקרים גדלתם מזיעת אפה
של אמא ,ובאין בררה הפסקתי את הלימודים
ויצאתי לעבוד בבנין כדי לעזור בפרנסה.
וכך במשך כל חייה עבדה כדי לגדל את ילדיה,
ועל זה יש להוקיר את זכרה לעד.
תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים.
