Page 259 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 259
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
כשהיא שלווה לחלוטין ומחייכת בידידות ,התקרבה ְׁד ִה ָּיה אל ָּעא ְׁל ִג'יה,
שלפה מאבנטה פגיון משונן ובאיבחה מהירה נעצה אותו בבסיס צווארה
של ָּעא ְׁל ִג'יה .תוך שהיא מביטה ברכּות בעיני ה ַּמ ְׁח׳לּו ַּטא הפעורות באימה,
דחקה ְׁד ִה ָּיה את הפגיון במעלה הצוואר עד שנעצר בגזע המוח .גופתה
הרופסת של ָּעא ְׁל ִג'יה צנחה על ַּז ְׁמר ֹּו ָּדה העומדת מאחוריה ומוטטה אותה
לארץ יחד עם מגינתהְׁ .ד ִה ָּיה התכופפה אל ַּז ְׁמר ֹּו ָּדה ,חילצה מידיה את
שרביט ה ָּכ ִהי ַּנא ,חנית זהב מעוטרת אלומת שעורים ,ונעצה אותה בליבה.
לאחר ששלפה חזרה את החנית ,פסעה בחינניות מעל גופות ָּעא ְׁל ִג'יה
ו ַּז ְׁמר ֹּו ָּדה ועלתה על כס אל־ ָּכ ִהי ַּנא .ה ָּטא ִהי ַּראת התאספו סביבה במעגל
ואילו ה ַּמ ְׁח׳לּו ַּטאת נותרו בקצה הרחבה ,מביטות האחת בשנייה לראות מה
תעשה.
ְׁד ִה ָּיה פנתה אל ה ַּמ ְׁח׳לּו ַּטאת ואמרה' ,במעשיכן הפרשתן עצמכן מדרך
ַּב ַּנאת אל־ ָּכ ִהי ַּנא .ניוולכן וחטאיכן הביאו את שבטינו הגא למצבו האומלל.
אף כי בנות מוות הנכן ,אסתפק בהגלייתכן מן ה ַּמ ְׁח ַּכמה ומן השבט ולא
תורשו עוד לכנות עצמכן ַּב ַּנאת אל־ ָּכ ִהי ַּנא .מי מכן אשר תישאר ברחבת
ה ַּמ ְׁח ַּכמה בתום דברי אלו ,מחללת הקודש תהייה וחייה יקופדו כ ָּעא ְׁל ִג'יה
וכ ַּז ְׁמר ֹּו ָּדה'.
טרם התפוגג הד מילותיה האחרונות של ְׁד ִה ָּיה נסו ה ַּמ ְׁח׳לּו ַּטאת על נפשן,
מותירות אחריהן את גופות ַּז ְׁמר ֹּו ָּדה ו ָּעא ְׁל ִג'יה המתבוססות בדמן.
כאשר נותרו רק ה ָּטא ִהי ַּראת במעגל הנשים ,נעמדה זקנת ה ֲח ִכי ָּמאת
ואמרה בהתרגשות' ,א ֹּו ֶדה ה' ְׁכ ִצ ְׁדק ֹּו ַּו ֲא ַּז ְׁמ ָּרה שם ֶע ְׁלי ֹּון אשר זיכני בערוב
ימי לראות בשוב עטרת אל־ ָּכ ִהי ַּנא ליושנה ומחננו ,לקדושתו'.
'ה ֹּודּו ַּלה' ַּח ְׁסד ֹּו ְׁו ִנ ְׁפ ְׁלא ֹּו ָּתיו ִל ְׁבני ָא ָּדם' ענו אחריה כל ה ֲח ִכי ָּמאת
בהתרגשות.
'אולם כעת' המשיכה ה ֲח ִכי ָּמא הזקנה' ,עלינו להכין עצמנו להתמודדות
עם חרון אפו של ִאי ְׁבןַּ -נא ְׁפע .מה תכניתך ,אל־ ָּכ ִהי ַּנא?'.
ְׁד ִה ָּיה הביטה בנשים המודאגות וענתה בקול שלו ומדוד ,בבטחונם של
העומדים בלבלוב עלומיהם וטרם ידעו את מעקשי החיים,
249
