Page 258 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 258
ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
אינכם רוצים לחיות כעבדים סריסים במחנה ה ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים' אמר ושלף חרבו,
'בואו אחרי'.
הגברים שלפו חרבותיהם וירדו בדבוקה אחת אל הרחבה המקודשת,
חותרים אל ְׁד ִה ָּיה העומדת במרכזה.
אולם לוחמי המשמר ,אשר עד אותו הרגע נצבו נבוכים מול מאבק
הכוחות הלא מוכר ,זיהו לרווחתם מצב אשר החוקים לגביו ברורים ,גברים
המטמאים בנוכחותם את רחבת ה ַּמ ְׁח ַּכמה .טרם הספיקו ָּחאדּון ושותפיו
לפסוע ארבע אמות אל תוך הרחבה ,פילחו את גופם רמחי אנשי המשמר
ומותתו אותם ארצה.
לאחר שנגררו גופות הסוחרים מחללי הקודש מחוץ לרחבת ה ַּמ ְׁח ַּכמה,
כרעו ה ָּטא ִהי ַּראת בזו אחר זו לפני ְׁד ִה ָּיה ונשבעו לה אמונים כ ָּכ ִהי ַּנא .כאשר
סיימו ה ָּטא ִהי ַּראת להישבע ניגשה ְׁד ִה ָּיה אל ַּז ְׁמר ֹּו ָּדה הרועדת באימה על כס
אל־ ָּכ ִהי ַּנא ופקדה,
'פני מקומךַּ ,מ ְׁח׳לּו ַּטא ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנית!'.
ַּז ְׁמר ֹּו ָּדה המודחת התרוממה ברגליים רועדות והחלה לסגת בפחד אל
הרחבה .אולם אז נעמדה ָּעא ְׁל ִג'יה ִבי ְׁנת-עׇ ְׁרּ ָּפהַּ ,מ ְׁח׳לּו ַּטא עשירה ועזת
מצח ,התייצבה בין ְׁד ִה ָּיה ובין הכס הריק והכריזה,
'על גופתי המתה תעלי על כס אל־ ָּכ ִהי ַּנא ,טיפשה חמומת מוח!
'המטורפת הזו' ,פנתה אל ה ֲח ִכי ָּמאת' ,תמית על כולנו אסון .עם כל
הכבוד ללוחמות ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה הצעירות ,אף לא אחת מהן השתתפה בקרב
אמיתי .לוחמינו יודעים אמנם להגן על שיירות משודדי מדבר עלובים
וחיות רעבות אולם לא יוכלו לעמוד מול ה ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים מלומדי הקרבות
ומצביאם צמא הדם .חישבו על בנותיכן שתאנסנה ,על נכדותיכן
שתילקחנה לשפחות ועצרו עמי את מחרחרת המדנים!'.
כל חברות ה ַּמ ְׁח ַּכמהָּ ,טא ִהי ַּראת ו ַּמ ְׁח׳לּו ַּטאת ,התבוננו במתח ב ְׁד ִה ָּיה,
מצפות לראות כיצד תתמודד ה ָּכ ִהי ַּנא הצעירה עם הערעור הראשון על
מנהיגותה.
248
