Page 406 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 406

‫ספר שישי ‪ָּ -‬ס ִמי ַּנה ָּד ֲעדּוש‬  ‫הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל‬

‫קנטורה הפיח אש ברמץ תעוזת הנער שהגביה מבטו ואמר בחיוך‪' ,‬ואם‬
                       ‫אני מפחד? תהיי מוכנה לבא איתי ולשמור עלי?‬

‫ותבורך ָּס ִמי ַּנה אשר[בניגוד להשמצותיו של ָּבנֻו ַּואס ּפ ֹּושק השפתיים] גם בהתרגשותה‬
‫זכרה כי בת ישראל היא והעמידה את החצוף במקומו בזעם‪' ,‬אולי נערה‬

                ‫ּטּווָאר ִגית הייתה יורדת איתך אל המעיין‪ ,‬ודאי לא אני!'‪.‬‬
‫כמה צער היה נחסך אילו הסתפקה ָּס ִמי ַּנה באמירה גאה זו אשר יכלה‬
‫לשים קץ למפולת בטרם החלה‪ .‬אולם אז‪ ,‬כאילו הר'ּול שלה מדבר מגרונה‪,‬‬
‫הוסיפה הנערה [וכאן עלינו‪ ,‬בלב נחמץ‪ ,‬להסכים עם ָּבנֻו ַּואס] לחלוטין שלא לצורך‪' ,‬אני‬
‫ארד למעיין רק מחר לקראת הצהריים‪ ,‬כדי לכבס את בגדי המשפחה בפינה‬

             ‫הקטנה שלנו אחרי עץ התאנה העקום הצומח מתוך הסלע'‪.‬‬
‫'אם כך' נאחז הנער בקנה הקש שהוגש לו‪' ,‬אולי אוכל גם אני לדחות‬
‫מעט את שטיפת חלק מהכלים‪ .‬אשטוף הערב רק את הכלים הנחוצים‬

       ‫להכנת לחם הערב והקפה ומחר בצהריים ארד לשטוף את השאר'‬
‫עזות מצחו של הנער בהעזו לרמוז על מעין פגישה בניהם‪ ,‬השיבה את‬
‫ָּס ִמי ַּנה לעשתונותיה‪ .‬היא נטלה חזרה מן הר'ּול את השליטה על כח הדיבור‬
‫ואמרה בנימה עוינת שהבהילה ובו בעת הסעירה את הנער‪' ,‬שלא תחשוב‬
‫שאתה יורד לשם כדי לדבר איתי‪ .‬לא לבדי אהיה שם‪ ,‬צעקה אחת שלי וכל‬
‫הנשים הכובסות יגיעו במהירות ואתה תמצא עצמך מולקה בכבסים לחים'‪.‬‬
‫החיוך הקטן שהופיע על פניו של הנער בתגובה לדבריה הצליח להרגיז‬
‫אותה יותר והיא הוסיפה‪' ,‬זה נשמע לך מצחיק‪ ,‬אבל כבסים לחים הם עניין‬

 ‫כואב‪ .‬שאל את ְׁש ַּמ ָּעא‪ ,‬אחי‪ ,‬שחטף ממני הלקאה כזו יותר מפעם אחת'‪.‬‬
‫'בסדר גמור' ניצל הנער את ההזדמנות בזריזותם האופיינית של מדיחים‬
‫ומפתים‪' ,‬אני מבטיח שלא לדבר איתך אבל‪ ,‬ברשותך‪ ,‬אקבל את הזמנתך‬
‫לבא ולשאול את ְׁש ַּמ ָּעא אחיך לגבי הכבסים הלחים‪ ,‬תמיד רציתי ללמוד‬

                       ‫על שיטות הענישה האכזריות של נשות ה ָּיאהּוד'‪.‬‬
‫ָּס ִמי ַּנה נתפסה אמנם לא מוכנה למהלך המתוחכם אולם לאחר שבריר‬
‫שניה של מבוכה החזירה לנער במהלך העתיק אשר‪ ,‬כך מספרים‪ ,‬הוציא‬
‫משיווי משקלו את ָא ָּדם ָּה ִראש ֹּון בפעם הראשונה בה טעה לחשוב כי ניצח‬

                                     ‫‪396‬‬
   401   402   403   404   405   406   407   408   409   410   411