Page 51 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 51
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ְׁו ִת ְׁש ַּלח לו ְׁרפּוָאה ְׁו ַּח ִיים
ִכ ְׁרפּוַאת ִח ְׁז ִק ָּיהּו ֶמ ֶלְך ְׁיהּו ָּדה ְׁמח ֹּו ְׁלי ֹּו
ּו ְׁכ ִמ ְׁר ָּים ַּהְּׁנ ִביָאה ִמ ָּצ ַּר ְׁע ָּתּה
ְׁו ַּת ְׁשִּפי ַּע ְׁנ ָּש ָּמה ְׁקד ֹּו ָּשה ַּל ֶי ֶלד
ְׁוֹלא ִי ְׁז ָּדו ְׁוגּו ָּלה הרּוח ֹּות ה ָּרע ֹּות
ַּה ְׁכ ָּל ִבים ַּעזי ַּהּ ֶנ ֶפש ֲא ֶשר ֹלא ָּי ְׁדעּו ָּש ְׁב ָּעה
את חלקה השני של התפילה ,רזי המאבק בין קדוש לטמא ,קרא ה ִרי ִבי
בלשון ארמית ,שפה אותה לא מבינים המלאכים [וגם לא אף אחד אחר כאן ,התרגז ָּבנֻו ַּואס
ה ַּח ַּכו ַּוא ִתי] ולכן מסוגלת לעלות עד כיסא־הכבוד מבלי שיעצרו בה מלאכי
חבלה:
ְׁו ִאינּון ַא ְׁת ָּוון ַּר ְׁב ְׁר ָּבן, ּו ְׁכ ַּההּוא ָּר ָּזא ִדי ְׁלה ֹּון,
ָּהכי ַא ְׁת ָּוון ְׁר ִשי ִמין ְׁברי ָּשאְׁ .ד ָּס ְׁל ָּקן ַּעל ָּכל ְׁשָאר ַא ְׁת ָּוון.
ּו ִמ ַּת ָּמן ִא ְׁתּ ַּפ ְׁשטּו ַא ְׁר ַּבע חּו ִטין, ְׁו ַּההּוא ָאת ָּר ָּזא
ְׁלַא ְׁר ַּבע ִס ְׁט ִרין ְׁד ָּע ְׁל ָּמא, ְׁו ִס ְׁת ָּרא ְׁד ָּכל ִס ְׁפ ָּרא.
ְׁו ָּדא ָּט ִמיר ְׁו ָּג ִניז, ִמ ְׁז ָּרח ּו ַּמ ֲע ָּרב ָּצפ ֹּון ְׁו ָּדר ֹּום.
ָּי ִמי ָּנא ְׁד ָּכל ָּע ְׁל ָּמא. ְׁו ִאיהּו ְׁל ִעיּנּו ָּגא ְׁד ִנ ְׁש ָּמ ִתין,
וכך ,כשהוא מחוזק ומוגן בתפילות בני משפחתו ,החל העולל את חייו
לצד הר'ּו ָּלה שלו .ה ְׁר'ו ָּואל ,מצדם ,המשיכו לנצל כל פרצה במערך ההגנה
כדי לחדור לנפש ה ָּג' ִמי ֲע ,27יונקות חיות ונסוגות במהירות ,בטרם תפגענה.
בכל פעם שהזכירה אם את שמו של בנה הפעוט היה עליה להוסיף את
המילים 'בן ּ ֹּפ ָּרת י ֹּוסף ,בן ּ ֹּפ ָּרת ֲעלי ָּע ִין' בצמוד לשמו לבל תסדוק העין
הרעה את חומות הגנת נפשו .אולם ככל שהתבגרו הבנים והתרחקו
27האכסנאי/ת האנושי אליו זווג/ה ר'ּול/ה
41

