Page 56 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 56

‫ספר ראשון ‪ִ -‬נ ִסית ֹּו ְׁב ַּמ ָּסה‬  ‫ֹּבא ֹּרת ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

                                            ‫ַּבח ְׁטא נ ֹּו ְׁלדּו ה ִני ְׁמ ָּסא ִר ָּיה‪,‬‬
                                               ‫ַּבח ְׁטא ָּיב ֹּואּו ַאל ת ֹּוכְך‬

                      ‫ִאם ַּש ַּער ִת ְׁפ ְׁת ִחי ַּל ֹּח ֶשְך‬
                        ‫ִי ְׁכ ֶבה ָּהא ֹּור ְׁב ִנ ְׁש ָּמ ְׁתָך‬

 ‫מּו ַּסר ִא ַּמְך‪ ,‬ח ֹּו ָּמה מ ֹּח ֶשְך‬
  ‫ִאם ַּת ַּע ְׁז ִביהּו‪ָּ ,‬בא ִקיצְך‪.‬‬

‫רובן של ְׁר'ו ָּואל‪ ,‬כך מקובלנו מרבותינו‪ָ ,‬אש ַּבא ִנ ָּיה הינן‪ .‬וטוב שכך‪ ,‬שכן‬
‫קטנים הָאש ַּבא ִנ ָּיה וחסונים ודי להם בביקור קצר בנפש המארחת כדי‬
‫להיטען בחיותה‪ .‬מיעוט צרכיהן אפשר לָאש ַּבא ִנ ָּיה לשמור מרחק מן‬
‫ה ָּג' ִמי ֲע‪ .‬לחיות בקרבתו אך לא בתוך נפשו ממש‪ .‬הודות למשך ביקורם‬
‫הקצר בנפש ה ָּג' ִמי ֲע הייתה פגיעת הָאש ַּבא ִנ ָּיה באיכות חיי מארחם‪ ,‬קלה‬

                                                              ‫יחסית‪.‬‬
‫ָאש ַּבא ִנ ָּיה הייתה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הר'ּו ָּלה של ּט ֹּוש ַָּע ִטיה‪ .‬בעוד שאר רועי הכפר‬
‫נעים עם עדריהם בעקבות תנועת השמש מפאתו המזרחית לפאתו‬
‫המערבית של ההר‪ ,‬נותרו ּט ֹּוש ַָּע ִטיה וצאנו בצדו המזרחי של ההר מבוקר‬
‫עד ערב‪ .‬כנגד התוהים טען ּט ֹּוש בלהט כי איכות מיוחדת יש לעשבים‬
‫במזרחו של ההר‪ .‬אף שלא היה לו על מה שיסמוך טיעונו‪ ,‬בטח ּט ֹּוש‬
‫בתחושות בטנו‪ .‬שכן בכל פעם שניסה לרעות בצלע המערבית של ההר‪,‬‬

                       ‫עלתה מועקה בבטנו וגרמה לו לעצבנות ובלבול‪.‬‬
‫אם רק היה מתוודה על תחושתו זו בפני ה ִרי ִבי‪ ,‬היה מסביר לו כי הר'ּו ָּלה‬
‫הָאש ַּבא ִנ ָּיה שלו‪ ,‬בעצלותה‪ ,‬מונעת ממנו להתרחק לצדו המערבי של ההר‪.‬‬
‫בכל פעם שניסה ּט ֹּוש להתרחק לפאת מערב‪ ,‬חתרה הר'ּו ָּלה בפינות רגישות‬
‫של נפשו‪ ,‬מאלצת אותו להבין מה הדבר הנכון בשבילו‪ .‬השקעה קטנה‬
‫ב ְׁק ִמי ָּעא של ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש ָּחיּון הייתה מרחיבה את טווח ָּה ְׁר ִע ָּייה של ּט ֹּוש‪,‬‬

    ‫אולם נבונים היו הגברים לבית ַָּע ִטיה ולא בקלות ראש נפרדו מכספם‪.‬‬

                                     ‫‪46‬‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61