Page 91 - ספר נוער בסיכוי 2018
P. 91

‫חשוב להכיר‪:‬‬                             ‫אף כ”תרפיה בשטח”‪ -‬שימוש בחוויות‬
 ‫עזרה ראשונה למתמודד!‬                           ‫קיומיות וסביבתיות כאמצעי לטיפול‬
                                                ‫ולקידום‪“ ,‬טיפול בחלב וקרקרים באמצע‬
‫אז מי יכול לעשות לנו סדר בבלגן? להפנות‬          ‫הלילה” (תומס‪ ,‬שאטל ומרטין) או‬
‫למקום הנכון‪ ,‬לתווך לאנשי המקצוע‬                 ‫משמעותו של ‘חדר עישון’ קטן בעיניי‬
‫והטיפול שבאיזור המגורים וללוות את‬               ‫המטופלים כ”חדר הטוב והטיפולי ביותר‬
                                                ‫בקומה” ששם אפשר לשתף להביע בצורה‬
              ‫התהליך במקצועיות ויעילות?‬         ‫חופשית רגשות ולהחצין התנהגויות‪“ ,‬מה‬
                                                 ‫שקורה בחדר עישון נשאר בחדר עישון”‪.‬‬
         ‫זה הזמן להכיר את עמותת ענ”ף‪.‬‬           ‫במחקרים מחלקים את התחום הטיפולי‬
                                                ‫ל‪ 4‬עקרונות סביבתיים מנחים‪( :‬דויטש‪,‬‬
‫(‪.CO.IL‬ענף)‪ ,‬האיגוד הראשון והבכיר‬
                                                                                  ‫‪)2010 ,2005‬‬
‫מסוגו המונה למעלה מ‪ 300‬רבנים‪ ,‬אנשי‬              ‫“דמוקרטיזציה”‪ -‬שוויוניות בקבלת‬
‫חינוך‪ ,‬טיפול ומקצוע על פני כל רצף‬               ‫החלטות בין הצוות לבני הנוער המטופלים‬
‫הנשירה ובפריסה ארצית‪ ,‬הפעילים‬                   ‫“הכלה”‪ -‬קבלת התנהגויות קשות‪ ,‬לרבות‬
‫ונושאים תפקיד בתחום הנשירה‪ .‬מהם‬                 ‫כאלו שאינן נורמטיביות‪ ,‬תוך כדי קביעת‬
‫מנהלי מסגרות ייעודיות‪ ,‬בעלי ארגונים‬             ‫גבולות ברורים והמרת הענישה בתהליך‬
‫ומרכזי טיפול‪ ,‬בכירים בעלי השפעה‬                  ‫של עיבוד‪ ,‬הכלה ובירור אותן התנהגויות‪.‬‬
‫במערכות החינוך‪ ,‬הממשל‪ ,‬הפיקוח‬                   ‫“שיתופיות”‪ -‬אפשרות לחלוק חוויות‬
                                                ‫ומאורעות עם הסביבה‪ ,‬תמיכה קבוצתית‬
                                      ‫והרווחה‪.‬‬  ‫ולמידה הדדית לצורך מתן תמיכה ומשוב‪.‬‬
                                                ‫הקבוצה משמשת מסגרת טיפולית‬
‫מאחורי האיגוד המתכלל עומדים קומץ‬                ‫נוספת ובהקשר של נוער מקצה מקום גם‬
‫אנשי מעשה‪ ,‬הנושאים תפקידים בכירים‬               ‫לקבוצת השווים כמהותית להליך גיבוש‬
‫במספר נקודות ממשק מהותיות לתופעה‪:‬‬
‫הרב חיים וולמן שמנהל ומרכז תחום נוער‬                             ‫הזהות והשייכות לבני נוער‪.‬‬
‫נושר בעיריית בני ברק‪ ,‬הרב שלמה ריין‪-‬‬            ‫“התמודדות עם המציאות”‪ -‬עקרון‬
‫מרבני ‘לב שומע’ ואחראי תחום בריאות‬              ‫סוציו‪-‬תרפויטי שמספק למטופלים‬
‫הנפש ב’מגן לחולה’‪ ,‬הרב אליהו יעקבי‪-‬‬             ‫משוב לאופן התמודדותם עם משימות‬
‫מנהל פרויקטים חינוכיים ב”יד אליעזר”‬             ‫ותפקידים שמוטלים עליהם ומאפשר‬
‫והרב ישעיהו דרוק‪ -‬ראש תחום חרדים‬
‫בעיריית נתניה‪ ,‬ש’הרימו את הכפפה’‬                 ‫למידה של משימות ותפקידים חברתיים‬
‫מתוך יוזמה חשובה לקדם את השיח‬                   ‫מסגרת ייעודית לנוער נושר תאפשר‬
‫והטיפול בנושא הנשירה‪ ,‬ללא מטרות‬                 ‫מגוון מענים בתחום הטיפול כ‪ :‬אבחון‬
‫רווח‪ .‬חברו אליהם להנהלת האיגוד הרב‬              ‫מקצועי‪ ,‬הכוונה למענה מקצועי‪ ,‬עו”סים‪,‬‬
‫נתן צבי פינקל‪ ,‬הרב אליעזר בלוך‪ ,‬הרב‬
‫משה בשארי‪ ,‬הרב אוריאל בלמס והרב‬                                               ‫יועץ חינוכי‪,‬‬
                                                                              ‫פסיכולוג‪,‬‬
                                                                              ‫פסיכיאטר‪,‬‬
                                                                              ‫טיפולים‬
                                                                              ‫רגשיים‪ ,‬טיפול‬
                                                                              ‫באומנויות‪,‬‬
                                                                              ‫הדרכת‬
                                                                              ‫הורים וניתוח‬

                                                                                     ‫התנהגות‪.‬‬

                  ‫המשך בעמוד הבא‬

‫‪91‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96