Page 115 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 115
הסוגייה הראשונה במסכת יבמות
עשה דוחה לא תעשה
הסוגייה הראשונה במסכת יבמות היא סוגיה ארוכה שעוסקת בנשים שפוטרות מן החליצה ומן הייבום
(ב ,ב :מכדי כולהו – י ,ב :בצרת צרה).
במשנה כתוב :חמש עשרה נשים – פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום ,עד סוף
העולם; ואלו הן :בתו ,ובת בתו ,ובת בנו ,בת אשתו ,ובת בנה ,ובת בתה ,חמותו ,ואם חמותו ,ואם
חמיו ,אחותו מאמו ,ואחות אמו ,ואחות אשתו ,ואשת אחיו מאמו ,ואשת אחיו שלא היה בעולמו,
וכלתו – הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום ,עד סוף העולם.
החלק הראשון של הסוגייה (1־ .2ב ,א :מכדי כולהו – ג ,ב :התועבות וגו') מפרש את הלשון "חמש
עשרה נשים ,"...ונותן טעם לכך שהנשים הללו פוטרות את צרותיהן מן החליצה ומן הייבום .מרכז
הסוגייה (3־4־ .5טעמא דכתב – ט ,א :תקנה קמ"ל) בדין עשה דוחה לא תעשה ,ובשאלה מדוע צריך
"עליה" בדין ייבום ,ולא ניתן להסתפק בכך שיבוא עשה וידחה לא תעשה .והחלק השלישי של
הסוגייה (6־ .7א"ל לוי – י ,ב :בצרת צרה) הוא על שיטת לוי במנין הנשים במשנה ,ועל השלכות
שיטתו.
החלק הראשון של הסוגייה מתייחס קודם כל לסדר הנשים במשנה ,ולסיבה שלשון המשנה היא
"פוטרות" ולא 'אוסרות' ,וכן לנשים שלא נזכרו ברשימת הנשים הללו – צרת סוטה ,צרת איילונית,
צרת ממאנת ,צרת מחזיר גרושתו .בנוסף ,מופיע המקור לדין המשנה :אשה אל אחותה לא תקח לצרור
לגלות ערותה עליה בחייה ,שלא יכול לבוא עליה ועל כל העריות אפילו במקום מצוה.
115

