Page 131 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫פני המנורה ‪131‬‬

‫ומוסיפה הגמרא‪ ,‬שמהפסוק (דברים כג‪ ,‬כב) ִּכי ָדרֹש ִי ְׁד ְׁר ֶש ּנ ּו ה' א־ ֹל ֶהי ָך ֵמ ִע ָּמ ְׁך – אלו חטאות ואשמות‪,‬‬
‫היינו יכולים לומר שחידוש הוא שחידשה תורה בנזיר‪ ,‬ולכך אינו עובר בבל תאחר‪ ,‬לפיכך צריך לומר‬

‫שהוא עובר על איסור זה‪.‬‬

‫עוד כתוב בברייתא‪ :‬ומה נדרים – האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו‪ ,‬אף נזירות – האב מיפר‬
‫נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו‪ .‬ומפרשת הגמרא‪ ,‬שלא די לנו במה מצינו‪ ,‬וצריך היקש לשם‬
‫הלימוד‪ ,‬כיוון שהיינו יכולים לומר‪ ,‬שדווקא נדרים האב יכול להפר‪ ,‬מפני שאין לזה גבול‪ ,‬אבל נזירות‬

‫יש לה גבול‪ ,‬שסתם נזירות שלשים יום‪ ,‬והאב איננו מפר אותה‪.‬‬

‫החלק השלישי חוזר לדין ידות הנזכר במשנה‪ :‬האומר לחברו מודרני ממך‪ ,‬מופרשני ממך‪ ,‬מרוחקני‬
‫ממך וכו' – אסור‪ .‬אמר שמואל‪ :‬בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך‪ ,‬שאני טועם לך‪ .‬ומפרשת הגמרא‬
‫למסקנה‪ ,‬שאם לא אמר "שאני אוכל לך" אין זה איסור לענין אכילה‪ ,‬אלא‪ :‬מודר אני ממך – אינני‬
‫מדבר עמך‪ ,‬מופרשני ממך – אינני עושה עמך משא ומתן‪ ,‬מרוחקני ממך – אינני עומד בארבע אמות‬
‫שלך‪ .‬ומפרשת הגמרא‪ ,‬ששמואל סובר שמשנתנו היא כשיטת רבי יהודה‪ ,‬שאמר‪ :‬ידים שאין מוכיחות‬
‫אינן נחשבות לידים! ומדוע הוא מעמיד את משנתנו כשיטת רבי יהודה? אמר רבא‪ :‬מדוע שנינו "שאני‬
‫אוכל לך"‪" ,‬שאני טועם לך"‪ ,‬ולא שנו "שאני אוכל"‪" ,‬שאני טועם"? מכאן למד שמואל שמשנתנו‬

‫היא כשיטת רבי יהודה שצריך ידים מוכיחות‪.‬‬

‫מה מוסיף לנו מרכז הסוגייה? נראה‪ ,‬כי דין הידות והכינויים בנדרים הוא כמו הנדר ממש‪ ,‬וכל השאלה‬
‫היא אם צריך "יד מוכיחה" או לא‪ ,‬אך השוואת פרטי הדינים של נזירות לנזיר גם בלי קשר לכינויים‬
‫ולידות מחזקת את הצד שהנדר אמנם תלוי בכך שהאדם נודר‪ ,‬אך פרטי הדינים הם כפי שהתורה‬

‫מגדירה אותם‪ ,‬כפי שרואים לענין בל יחל‪ ,‬ובל תאחר‪ ,‬והפרה‪.‬‬