Page 206 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫מסכת סנהדרין‬ ‫‪206‬‬

‫מהו המקור לכך שצריך שלשה דיינים? ששנו חכמים‪ :‬ונקרב בעל הבית אל האלהים – הרי כאן אחד‪,‬‬
‫עד האלהים יבא דבר שניהם – הרי כאן שנים‪ ,‬אשר ירשיען אלהים – הרי כאן שלשה‪ ,‬דברי רבי יאשיה‪.‬‬
‫רבי יונתן אומר‪ :‬ראשון תחילה נאמר‪ ,‬ואין דורשין תחילות‪ ,‬אלא‪ :‬עד האלהים יבא דבר שניהם – הרי‬
‫כאן אחד‪ ,‬אשר ירשיען אלהים – הרי כאן שנים‪ ,‬ואין בית דין שקול – מוסיפין עליהן עוד אחד‪ ,‬הרי‬
‫כאן שלשה‪ .‬ומפרשת הגמרא‪ ,‬שהמחלוקת איננה בשאלה אם דורשים תחילות‪ ,‬אלא בשאלה מדוע‬
‫כתוב "אל הא־להים" ולא אל השופט‪ .‬ורבי יאשיה סבור‪ ,‬שבכל בית דין אין צורך בבית דין נוטה‪ ,‬ואם‬

‫לא היה פסוק ללמד שישנם שלשה דיינים‪ ,‬היינו מסתפקים בשנים‪.‬‬

‫לשיטת רבי‪ ,‬צריך חמישה דיינים בדיני ממונות‪ ,‬כדי שיגמר הדין בשלשה‪ .‬ומסיקה הגמרא‪ ,‬שטעמו‬
‫של רבי הוא מדרשת הכתוב‪ :‬אשר ירשיען אלהים – שנים‪ ,‬נאמר אלהים למטה ונאמר אלהים למעלה‪,‬‬
‫מה למטה שנים – אף למעלה שנים‪ ,‬ואין בית דין שקול – מוסיפין עליהם עוד אחד‪ ,‬הרי כאן חמשה‪.‬‬
‫אמר רבי יצחק בר יוסף בשם רבי יוחנן‪ :‬רבי‪ ,‬ורבי יהודה בן רועץ‪ ,‬ובית שמאי‪ ,‬ורבי שמעון‪ ,‬ורבי‬
‫עקיבא‪ ,‬כולם סוברים שיש אם למקרא‪ .‬ומתקיף רב אחא בר יעקב‪ :‬האם יש מי שאיננו סובר שיש אם‬
‫למקרא? והרי שנינו‪ :‬בחלב אמו יכול בחלב‪ ,‬אמרת‪ :‬יש אם למקרא‪ .‬ואם כן‪ ,‬המחלוקות הן על משהו‬
‫אחר‪ .‬ודוחה הגמרא‪ ,‬שלא כולם סוברים שיש אם למקרא‪ ,‬שכן שנינו‪ :‬לטטפת לטטפת לטוטפות –‬
‫הרי כאן ארבע‪ ,‬דברי רבי ישמעאל‪ .‬רבי עקיבא אומר‪ :‬אינו צריך‪ ,‬טט בכתפי – שתים‪ ,‬פת באפריקי –‬
‫שתים‪ ,‬והיכן שהמקרא איננו שונה ממסורת הכתיבה לא נחלקו שיש אם למקרא‪ ,‬כמו שדרשה‬
‫הברייתא בחלב‪ .‬אמנם‪ ,‬הגמרא דוחה‪ ,‬שגם במקרה זה יש מי שסובר שיש אם למסורת‪ ,‬ולפיכך אמר‬
‫רב אחא בריה דרב איקא‪ ,‬שהטעם לכך שאסור בשר בחלב ולא חלב הוא‪ ,‬שכן נאמר בפסוק‪ :‬לא תבשל‬

‫גדי‪ ,‬דרך בישול אסרה תורה‪.‬‬

‫במרכז הסוגייה השאלה אם דיין מומחה יכול לדון ביחיד‪ ,‬ומיהו הדיין המומחה‪ .‬דין הפשרה‪ ,‬ובכמה‬
‫היא נעשית‪ .‬ודרשות על תפקיד הדיינים‪.‬‬

‫בברייתא נאמר‪ :‬דיני ממונות בשלשה‪ ,‬ואם היה מומחה לרבים – דן אפילו יחידי‪ .‬אמר רב נחמן‪ :‬כגון‬
‫אני‪ ,‬דן דיני ממונות ביחידי‪ .‬וכן אמר רבי חייא‪ :‬כגון אני‪ ,‬דן דיני ממונות ביחידי‪ .‬ומתלבטת הגמרא‪,‬‬
‫אם "כגון אני" הכוונה לכך שהוא למד וסבר וקיבל רשות‪ ,‬אבל אם הוא לא קיבל רשות – דינו אינו‬
‫דין‪ ,‬או שמא‪ :‬למרות שהוא לא קיבל רשות דינו דין‪ .‬ומכריעה הגמרא‪ ,‬מתוך כך שמר זוטרא בנו של‬
‫רב נחמן דן דין וטעה‪ ,‬בא לפני רב יוסף‪ ,‬אמר לו‪ :‬אם קיבלוך עליהם – לא תשלם‪ ,‬ואם לא – לך שלם‪,‬‬
‫יש ללמוד שכאשר לא קיבל רשות – דינו דין‪ .‬רב ושמואל אומרים‪ ,‬שמי שרוצה לדון דין‪ ,‬ואם יטעה‬
‫– פטור מלשלם‪ ,‬יטול רשות מבית ראש הגלות‪ .‬רשות מראש הגלות מועילה גם להיפטר בארץ ישראל‪,‬‬
‫אך רשות מארץ ישראל מועילה רק להיפטר בעיירות העומדות על הגבול‪ .‬רבה בר חנה קיבל רשות‬