Page 207 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 207
פני המנורה 207
גם להורות לפני שהוא הגיע לבבל ,מפני שחכמים גזרו :תלמיד אל יורה אלא אם כן נוטל רשות מרבו.
לדברי הגמרא ,הרשות יכולה להיות לחצאין או על תנאי.
הגמרא מרחיבה בהבנת דברי שמואל :שנים שדנו – דיניהם דין ,אלא שנקרא בית דין חצוף .ואם ישבו
על דעת שלשה שידונו לא יכולים שנים לדון ,ומה שאמר רבן שמעון בן גמליאל :הדין – בשלשה,
ופשרה – בשנים .ויפה כח פשרה מכח הדין .ששנים שדנו – בעלי דינין יכולין לחזור בהן ,ושנים
שעשו פשרה – אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן ,חולקים עליו חכמים לשיטת שמואל .וכן היא
מרחיבה בדברי רבי אבהו :שנים שדנו דיני ממונות – לדברי הכל אין דיניהם דין ,ומה שכתוב :דן את
הדין ,וזיכה את החייב וחייב את הזכאי ,טימא את הטהור טיהר את הטמא – מה שעשה עשוי ,ומשלם
מביתו ,מדובר במקרה שבעלי הדין קיבלו עליהם שאחד ידון ,אך הם אמרו לו :דון לנו דין תורה .רב
ספרא שואל את רבי אבא :במה הוא טעה? אם טעה בדבר משנה – והרי אמר רב ששת בשם רב אסי,
טעה בדבר משנה – חוזר ,אלא שטעה בשיקול הדעת .ומפרש רב פפא מהו שיקול הדעת ,כגון שני
תנאים או שני אמוראים שחולקים זה על זה ,ולא נאמרה הלכה לא כזה ולא כזה ,והסוגייה היא כאחד
מהם ,והלך הוא ועשה כשני – זהו שיקול הדעת.
ומציעה הגמרא ,שאולי דברי רבי אבהו נתונים במחלוקת תנאים ,שכתוב בברייתא :ביצוע בשלשה,
דברי רבי מאיר ,וחכמים אומרים :פשרה ביחיד .וסברו שפשרה היא כמו דין .ודוחה הגמרא ,שלפי
כולם הדין הוא בשלשה ,אלא שלפי רבי מאיר מקישים פשרה לדין ,ולפי חכמים לא מקישים.
עוד מציעה הגמרא ,שאולי יש שלשה תנאים בפשרה :רבי מאיר סובר :בשלשה ,וחכמים סוברים:
בשנים ,ורבי אבהו סבר ביחיד? אמר רב אחא בריה דרב איקא ,ואם תרצה אמור שהיה זה רב יימר בר
שלמיא :מי שאמר שנים – אפילו אחד גם כן ,וזה שהוא אמר שנים – כדי שיהיו עליו עדים .אמר רב
אשי :ניתן ללמוד מזה שפשרה אינה צריכה קנין ,שאם היה עולה על דעתך שפשרה צריכה קנין –
למה צריך שלשה? הרי מספיק שיהיו שנים ויקנו ממנו על הפשרה .ואולם ,ההלכה היא ,שפשרה
צריכה קנין.
בברייתא נאמר :כשם שהדין בשלשה כך ביצוע בשלשה ,נגמר הדין – אי אתה רשאי לבצוע .רבי
אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר :אסור לבצוע ,וכל הבוצע – הרי זה חוטא ,וכל המברך את
הבוצע – הרי זה מנאץ ,ועל זה נאמר בצע ברך נאץ ה' ,אלא :יקוב הדין את ההר ,שנאמר :כי המשפט
לא־להים הוא ,וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר ,אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ,ומשים
שלום בין אדם לחבירו ,שנאמר :תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו ,בשלום ובמישור
הלך אתי ,ורבים השיב מעון .רבי אליעזר אומר :הרי שגזל סאה של חטים וטחנה ואפאה והפריש
ממנה חלה ,כיצד מברך? אין זה מברך אלא מנאץ ,ועל זה נאמר :ובוצע ברך נאץ ה' .רבי מאיר אומר:
