Page 209 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 209
פני המנורה 209
מכאן עוברת הגמרא לדרשות על תפקידו של הדיין .בתחילה באו שלש מימרות של רבי שמואל בר
נחמני בשם רבי יונתן :כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל .כל דיין שנוטל מזה ונותן
לזה שלא כדין – הקדוש ברוך הוא נוטל ממנו נפשו .לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין
ירכותיו ,וגיהנם פתוחה לו מתחתיו .דרש רבי יאשיה או רב נחמן בר יצחק :אם ברור לך הדבר כבקר
– אמרהו ,ואם לאו – אל תאמרהו ,ורבי חייא בר אבא אמר בשם רבי יונתן :אם ברור לך הדבר כאחותך
שהיא אסורה לך – אומרהו ,ואם לאו – אל תאמרהו .אמר רבי יהושע בן לוי :עשרה שיושבין בדין –
קולר תלוי בצואר כולן .אמר ריש לקיש :כל המעמיד דיין שאינו הגון – כאילו נוטע אשירה בישראל,
אמר רב אשי :ובמקום שיש תלמידי חכמים – כאילו נטעו אצל מזבח .אמר רבי אליעזר :מניין לדיין
שלא יפסע על ראשי עם קודש – שנאמר :לא תעלה במעלת ,וסמוך לו :ואלה המשפטים .אמר רבי
ירמיה או רבי חייא בר אבא :אשר תשים לפניהם – אלו כלי הדיינין .וכך דורשים אמוראים הרבה
מהפסוקים שנאמרו על דיינים.
החלק השלישי בסוגיה הוא על תשלומי קנס ,ועל דין מוציא שם רע .בתחילה שלח רב נחמן בר רב
חסדא לרב נחמן בר יעקב :ילמדנו רבינו ,דיני קנסות בכמה? ומפרשת הגמרא ,שהשאלה היתה על
דינו של יחיד מומחה בזה ,ומכריעה הגמרא מלשון המשנה שצריך שלשה מומחים.
עוד נאמר במשנה :האונס ,והמפתה ,והמוציא שם רע – בשלשה ,דברי רבי מאיר .וחכמים אומרים:
מוציא שם רע בעשרים ושלשה ,מפני שיש בו דיני נפשות .ושואלת הגמרא ,מדוע בגלל שיש בו דיני
נפשות צריך עשרים ושלשה? אמר עולא :המחלוקת היא בשאלה אם חוששים ללעז .רבה אמר
שהמחלוקת היא אם חוששים לכבודם של ראשונים .אביי אמר ,שהמחלוקת היא כאשר התרו בו סתם,
ונחלקו אם דינו מוות או לא .רב פפא אמר ,כאן מדובר באשה חבירה ,ונחלקו אם צריכה התראה .רב
אשי אמר ,כגון שהתרו בו מלקות ,ולא התרו בו למיתה .רבינא אמר ,כגון שנמצא אחד מן העדים קרוב
או פסול ,ונחלקו בשאלה אם בדיני ממונות יכולה העדות להתקיים בשאר .ואם תרצה אמור ,כגון
שהעדים הוכחשו בבדיקות ,ולא הוכחשו בחקירות ,ונחלקו אם בזה פוסלים את עדותם או לא .אמר
רב יוסף :הביא הבעל עדים שזינתה ,והביא האב עדים והזימום לעדי הבעל – עדי הבעל נהרגין ,ואין
משלמין ממון .חזר והביא הבעל עדים והזימום לעדי האב – עדי האב נהרגין ומשלמין .ממון לזה,
ונפשות לזה.
ומכאן דוגמאות נוספות להוצאת שם רע .אמר רב יוסף :פלוני רבעו לאונסו – הוא ואחר מצטרפין
להרגו .לרצונו – רשע הוא ,והתורה אמרה אל תשת רשע עד .רבא אמר :אדם קרוב אצל עצמו ,ואין
אדם משים עצמו רשע .אמר רבא :פלוני בא על אשתי – הוא ואחר מצטרפין להורגו ,אבל לא להורגה.
ואמר רבא :פלוני בא על נערה המאורסה והוזמו – נהרגין ,ואין משלמין ממון .בתו של פלוני והוזמו
