Page 233 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 233

‫פני המנורה ‪233‬‬

‫מקדש‪ ,‬שהן ארבע – קדש ומקדש‪ .‬יציאות שבת שתים שהן ארבע‪ :‬שתים – הוצאה דעני והוצאה דבעל‬
‫הבית‪ ,‬שהן ארבע – הכנסה דעני והכנסה דבעל הבית‪ .‬מראות נגעים שנים שהן ארבעה‪ :‬שנים – שאת‬
‫ובהרת‪ ,‬שהן ארבעה – שאת ותולדתה‪ ,‬בהרת ותולדתה‪ .‬כמו מי משנתנו? רבי ישמעאל אמר‪ :‬אינו‬
‫חייב אלא על העתיד לבוא! ורבי עקיבא אמר‪ :‬על העלם טומאה הוא חייב‪ ,‬ואינו חייב על העלם‬
‫מקדש! ולא ניתן לפרש שמהם לחיוב ומהם לפטור‪ ,‬שכן שבועות וידיעות הטומאה כתובות בסמוך‬
‫למראות נגעים‪ ,‬וכשם שבהם הכל הוא לחיוב‪ ,‬כאן גם כן כולם לחיוב! ומשיבה הגמרא‪ :‬משנתנו היא‬
‫כשיטת רבי ישמעאל‪ ,‬וכל מה שלא מחייב רבי ישמעאל לשעבר הוא חיוב קרבן‪ ,‬אבל מלקות הוא‬
‫מחייב‪ ,‬וכדברי רבא‪ ,‬שאמר‪ :‬בפירוש ריבתה תורה שבועת שקר בדומה לשבועת שוא‪ ,‬מה שוא‬
‫לשעבר‪ ,‬אף שקר נמי לשעבר‪ .‬ואף כשאומר "אוכל" ולא אכל‪ ,‬שזהו לאו שאין בו מעשה‪ ,‬סבר רבי‬
‫ישמעאל‪ :‬לאו שאין בו מעשה לוקין עליו‪ .‬ועל אף שרבי יוחנן אמר‪ :‬הלכה כסתם משנה‪ ,‬ונאמר‪:‬‬
‫שבועה שאוכל ככר זו היום‪ ,‬ועבר היום ולא אכלה – רבי יוחנן וריש לקיש שאמרו שניהם‪ :‬אינו לוקה;‬
‫רבי יוחנן אמר‪ :‬אינו לוקה‪ ,‬משום שלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו; וריש לקיש אמר‪ :‬אינו לוקה‪,‬‬
‫משום שזו התראת ספק ואין שמה התראה‪ ,‬ואם כן יש סתירה בין דברי רבי יוחנן‪ ,‬לבין הפסק הרגיל‬
‫שלו שהלכה כסתם משנה‪ .‬ומתרצת הגמרא‪ ,‬שרבי יוחנן מצא סתם משנה אחרת‪ ,‬ששנינו‪ :‬אבל המותיר‬
‫בטהור והשובר בטמא – אינו לוקה את הארבעים; והטעם שמותיר בטהור אינו לוקה הוא מפני שזהו‬
‫לאו שאין בו מעשה‪ ,‬וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו‪ ,‬ודוחה הגמרא‪ ,‬שאולי המשנה היא‬
‫כשיטת רבי יהודה‪ ,‬שלומדים כאן מהפסוק‪ :‬לא תותירו ממנו עד בקר‪ ,‬והנותר ממנו עד בקר באש‬
‫תשרפו – בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו‪ .‬לפיכך מציעה הגמרא סתם‬
‫משנה אחרת‪ :‬שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה ואכלה – אינו חייב אלא אחת‪ ,‬זו היא‬
‫שבועת ביטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד; ומשמע ש"זו היא" שחייבין על‬
‫זדונה מכות‪ ,‬אבל "אוכל" ולא אכל – לא לוקה‪ .‬ומה הטעם שרבי יוחנן פסק כסתם משנה שאינו לוקה‪,‬‬
‫ולא כסתם משנתנו שלוקה? מאותו טעם שרבי השאיר את שתי המשניות‪ :‬בתחילה הוא סבר שלאו‬
‫שאין בו מעשה לוקין עליו וסתמה‪ ,‬ולאחר מכן סבר‪ :‬אין לוקין עליו וסתמה‪ ,‬ומשנה לא זזה ממקומה‪.‬‬

‫ושואלת הגמרא‪ ,‬העמדנו את המשנה כשיטת רבי ישמעאל ולמלקות‪ ,‬אך "מראות נגעים" איזה מלקות‬
‫יש בהן? ומיישבת הגמרא‪ ,‬בקוצץ בהרתו; וכפי שאמר רבי אבין בשם רבי אילעא‪ :‬כל מקום שנאמר‬
‫השמר פן ואל – אינו אלא לא תעשה‪" .‬יציאות שבת" איזה מלקות יש בהן‪ ,‬והרי זהו לאו שניתן לאזהרת‬
‫מיתת בית דין? ומיישבת הגמרא‪ ,‬כרבי ישמעאל‪ ,‬שאמר‪ :‬לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין – לוקין‬
‫עליו‪ .‬ומה עם "ידיעות הטומאה"? אמר רב יוסף‪ :‬משנתנו היא על ידי רבי‪ ,‬והוא שנה אותם על פי שני‬
‫תנאים שונים‪ ,‬בידיעות הטומאה – שנה אותה כשיטת רבי ישמעאל‪ ,‬ואילו בשבועות – שנה אותה‬

                                                                                              ‫כשיטת רבי עקיבא‪.‬‬
   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238