Page 233 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 233
פני המנורה 233
מקדש ,שהן ארבע – קדש ומקדש .יציאות שבת שתים שהן ארבע :שתים – הוצאה דעני והוצאה דבעל
הבית ,שהן ארבע – הכנסה דעני והכנסה דבעל הבית .מראות נגעים שנים שהן ארבעה :שנים – שאת
ובהרת ,שהן ארבעה – שאת ותולדתה ,בהרת ותולדתה .כמו מי משנתנו? רבי ישמעאל אמר :אינו
חייב אלא על העתיד לבוא! ורבי עקיבא אמר :על העלם טומאה הוא חייב ,ואינו חייב על העלם
מקדש! ולא ניתן לפרש שמהם לחיוב ומהם לפטור ,שכן שבועות וידיעות הטומאה כתובות בסמוך
למראות נגעים ,וכשם שבהם הכל הוא לחיוב ,כאן גם כן כולם לחיוב! ומשיבה הגמרא :משנתנו היא
כשיטת רבי ישמעאל ,וכל מה שלא מחייב רבי ישמעאל לשעבר הוא חיוב קרבן ,אבל מלקות הוא
מחייב ,וכדברי רבא ,שאמר :בפירוש ריבתה תורה שבועת שקר בדומה לשבועת שוא ,מה שוא
לשעבר ,אף שקר נמי לשעבר .ואף כשאומר "אוכל" ולא אכל ,שזהו לאו שאין בו מעשה ,סבר רבי
ישמעאל :לאו שאין בו מעשה לוקין עליו .ועל אף שרבי יוחנן אמר :הלכה כסתם משנה ,ונאמר:
שבועה שאוכל ככר זו היום ,ועבר היום ולא אכלה – רבי יוחנן וריש לקיש שאמרו שניהם :אינו לוקה;
רבי יוחנן אמר :אינו לוקה ,משום שלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו; וריש לקיש אמר :אינו לוקה,
משום שזו התראת ספק ואין שמה התראה ,ואם כן יש סתירה בין דברי רבי יוחנן ,לבין הפסק הרגיל
שלו שהלכה כסתם משנה .ומתרצת הגמרא ,שרבי יוחנן מצא סתם משנה אחרת ,ששנינו :אבל המותיר
בטהור והשובר בטמא – אינו לוקה את הארבעים; והטעם שמותיר בטהור אינו לוקה הוא מפני שזהו
לאו שאין בו מעשה ,וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ,ודוחה הגמרא ,שאולי המשנה היא
כשיטת רבי יהודה ,שלומדים כאן מהפסוק :לא תותירו ממנו עד בקר ,והנותר ממנו עד בקר באש
תשרפו – בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו .לפיכך מציעה הגמרא סתם
משנה אחרת :שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה ואכלה – אינו חייב אלא אחת ,זו היא
שבועת ביטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד; ומשמע ש"זו היא" שחייבין על
זדונה מכות ,אבל "אוכל" ולא אכל – לא לוקה .ומה הטעם שרבי יוחנן פסק כסתם משנה שאינו לוקה,
ולא כסתם משנתנו שלוקה? מאותו טעם שרבי השאיר את שתי המשניות :בתחילה הוא סבר שלאו
שאין בו מעשה לוקין עליו וסתמה ,ולאחר מכן סבר :אין לוקין עליו וסתמה ,ומשנה לא זזה ממקומה.
ושואלת הגמרא ,העמדנו את המשנה כשיטת רבי ישמעאל ולמלקות ,אך "מראות נגעים" איזה מלקות
יש בהן? ומיישבת הגמרא ,בקוצץ בהרתו; וכפי שאמר רבי אבין בשם רבי אילעא :כל מקום שנאמר
השמר פן ואל – אינו אלא לא תעשה" .יציאות שבת" איזה מלקות יש בהן ,והרי זהו לאו שניתן לאזהרת
מיתת בית דין? ומיישבת הגמרא ,כרבי ישמעאל ,שאמר :לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין – לוקין
עליו .ומה עם "ידיעות הטומאה"? אמר רב יוסף :משנתנו היא על ידי רבי ,והוא שנה אותם על פי שני
תנאים שונים ,בידיעות הטומאה – שנה אותה כשיטת רבי ישמעאל ,ואילו בשבועות – שנה אותה
כשיטת רבי עקיבא.
