Page 234 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 234
מסכת שבועות 234
במרכז הסוגייה אמר רב אשי :אמרתי שמועה זו לפני רב כהנא ,ואמר לי :לא תאמר שרבי שנה את
המשנה על פי תנאים שונים והוא עצמו איננו סובר כך ,אלא רבי שנה את שיטתו ,ששנינו :מנין שאינו
חייב אלא על שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בינתים? תלמוד לומר" :ונעלם" "ונעלם"
שני פעמים ,דברי רבי עקיבא; רבי אומר :אינו צריך ,הרי הוא אומר "ונעלם" – מכלל שידע" ,והוא
ידע" – הרי כאן שתי ידיעות ,אם כן מה תלמוד לומר "ונעלם" "ונעלם"? לחייב על העלם טומאה ועל
העלם מקדש.
אמנם ,מצאנו בידיעות שיש לרבי טעם של עצמו ,אך האם גם בשבועות יש לו טעם של עצמו? סברא
היא ,רבי עקיבא מהו הטעם שמחייב לשעבר? שכן הוא דורש ריבוי ומיעוט ,וכך גם רבי דורש ריבוי
ומיעוט .אמר לו רבינא לאמימר :והרי רבי דרש כלל ופרט! ומשיב לו אמימר :כן ,סתם כך דורש רבי
כללים ופרטים ,אך כאן ישנו טעם מיוחד לכך שהוא דורש ריבוי ומיעוט .אם כן ,רבי דורש כללים
ופרטים ,ובעל כרחך קשה מכך שבמשנה שנו שבועות! אלא בשבועות שנה רבי על פי שיטת רבי
עקיבא ,והוא איננו סובר כך.
שוב דנה הגמרא על הברייתא :מנין שאינו חייב אלא על שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם
בינתים? תלמוד לומר" :ונעלם" "ונעלם" שני פעמים ,דברי רבי עקיבא; רבי אומר :אינו צריך ,הרי
הוא אומר" :ונעלם" – מכלל שידע" ,והוא ידע" – הרי כאן שתי ידיעות; אם כן ,מה תלמוד לומר
"ונעלם"? לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש .ושואלת הגמרא :מדוע משמעות "ונעלם" היא
מכלל שידע? אמר רבא :מכך שלא כתוב 'והיא עלומה ממנו' ,ואביי אומר ,שרבי סבר :ידיעת בית רבו
שמה ידיעה .כלומר ,מה שלמד אדם בבית רבו שהנוגע בטומאה – טמא ,והוא ידע שהרגיש כשנגע,
אבל לא התבונן לשום על לבו שנטמא – זוהי ידיעה.
החלק השלישי בגמרא הוא על שני המקרים הנוספים במשנה( :א) יציאות שבת – שתים שהן ארבע.
במסכת שבת שנינו :יציאות שבת – שתים שהן ארבע בפנים ,ושתים שהן ארבע בחוץ .ומפרשת
הגמרא ,שבמסכת שבת שנינו אבות ותולדות ,אך כאן שנינו רק את האבות ,ורב פפא אומר ,שבמסכת
שבת שנינו גם את הפטור ,ורבא אמר :רשויות שנינו ,רשויות שבת שתים( .ב) מראות נגעים – שנים
שהן ארבעה .שנינו במסכת נגעים :מראות נגעים שנים שהן ארבעה :בהרת – עזה כשלג ,שניה לה –
כסיד ההיכל; שאת – כצמר לבן ,שניה לה – כקרום ביצה .אמר רבי חנינא :מיהו התנא של מראות
נגעים? לא כרבי עקיבא שאמר :זו למעלה מזו וזו למעלה מזו ,אם כן טיהרת סיד היכל מלצרף .שנו
חכמים :בהרת – עמוקה ,וכן הוא אומר :ומראה עמוק מן העור ,כמראה חמה העמוקה מן הצל .שאת
– אין שאת אלא גבוה ,וכן הוא אומר :על כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות .ספחת – אין
ספחת אלא טפילה ,וכן הוא אומר :ואמר ספחני נא .וכשם שיש טפילה לשאת ,כך טפילה לבהרת.
