Page 232 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 232

‫הסוגייה הראשונה במסכת שבועות‬

                               ‫שנים שהם ארבעה‬

‫במשנה כתוב‪ :‬שבועות – שתים שהן ארבע‪ .‬ידיעות הטומאה – שתים שהן ארבע‪ .‬יציאות השבת –‬
‫שתים שהן ארבע‪ .‬מראות נגעים – שנים שהן ארבעה‪ .‬הסוגייה הראשונה (ב‪ ,‬ב‪ :‬מכדי – ו‪ ,‬ב‪ :‬ושחקיה)‬

                                                                     ‫הוא על ארבעת הכללים שנזכרו במשנה‪.‬‬

‫החלק הראשון (‪1‬־‪ .2‬ב‪ ,‬ב‪ :‬מכדי – ד‪ ,‬א‪ :‬כר"ע) על שני המקרים הראשונים במשנה‪ :‬שבועות וידיעות‬
‫הטומאה‪ .‬מרכז הסוגייה (‪3‬־‪4‬־‪ .5‬אמר רב אשי – ה‪ ,‬א‪ :‬לבין הנכרים) על כך שמשנתנו איננה על פי‬
‫תנא אחד‪ .‬החלק השלישי (‪6‬־‪ .7‬יציאות שבת – ו‪ ,‬ב‪ :‬ושחקיה) על שני המקרים הבאים במשנה‪ :‬יציאות‬

                                                                                           ‫השבת ומראות נגעים‪.‬‬

‫החלק הראשון פותח בשאלה מדוע נסמכה מסכת שבועות למסכת מכות‪ ,‬ועונה הגמרא‪ ,‬ששנינו בסוף‬
‫מסכת מכות‪ :‬חייב על הראש שתים – אחת מיכן ואחת מיכן‪ ,‬ועל הזקן – שתים מיכן ושתים מיכן‬
‫ואחת מלמטה‪ ,‬ויוצא שעל גילוח אחד הוא חייב פעמיים‪ ,‬וכך שנינו כאן‪ :‬שבועות שתים שהן ארבע‪.‬‬
‫ועוד שואלת הגמרא‪ ,‬מדוע כאן שנו את כל הדברים‪ ,‬ואילו במסכת שבת ובמסכת נגעים לא שנו את‬
‫כל ארבעת הדברים שהם "שתים שהן ארבע"? ומשיבה הגמרא‪ ,‬ששבועות וידיעות הטומאה כתובים‬
‫ביחד ודומים זה‪ ,‬ומתוך ששנו את שני הדברים הללו – שנו את כולם‪ .‬מדוע מפרטת המשנה קודם כל‬
‫את ידיעות הטומאה‪ ,‬ורק לאחר מכן את השבועות? מתוך שיש רק מעט פרטים בידיעות הטומאה –‬

                                           ‫אמר אותם בתחילה‪ ,‬ולאחר מכן את דיני השבועות שהם רבים‪.‬‬

‫ומפרטת הגמרא את דברי המשנה‪ :‬שבועות שתים שהן ארבע‪ :‬שתים – שאוכל ושלא אוכל‪ ,‬שהן ארבע‬
‫– אכלתי ושלא אכלתי‪ .‬ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע‪ :‬שתים – ידיעת טומאת קדש וידיעת טומאת‬

                                                           ‫‪232‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237