Page 252 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 252
הסוגייה הראשונה במסכת הוריות
יחיד העושה בהוראת בית דין
המשנה הראשונה במסכת הוריות היא :הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה,
והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם ,בין שעשו ועשה עמהן ,בין שעשו ועשה אחריהן ,בין שלא עשו
ועשה – פטור ,מפני שתלה בבית דין .הורו בית דין ,וידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי
להוראה ,והלך ועשה על פיהן ,בין שעשו ועשה עמהן ,בין שעשו ועשה אחריהן ,בין שלא עשו ועשה
– הרי זה חייב ,מפני שלא תלה בבית דין .הסוגייה הראשונה (ב ,א :אמר שמואל – ב ,ב :דברי חכמים)
היא על יחיד שעשה בהוראת בית דין.
החלק הראשון (1־ .2ב ,א :אמר שמואל – מידי) מביא שתי לשונות על ההוראה של בית הדין שעשו
על פיה ,ושתי לשונות על פירוש "שוגג" כאשר עשה היחיד על פי בית דין .מרכז הסוגייה (3־4־.5
והלך היחיד – בשגגה אחת) הוא על שגגה שלא נעשתה בהוראת בית הדין .החלק השלישי (6־ .7בין
שעשו – ב ,ב :דברי חכמים) הוא על מי שלא תלה בבית דין אך עשה על פי הוראתם.
החלק הראשון פותח בדברי שמואל :לעולם אין בית דין חייבין עד שיאמרו להם מותרין אתם ,ורב
דימי מנהרדעא אמר :עד שיאמרו להם מותרין אתם לעשות; מהו הטעם? לפי שלא נגמרה הוראה.
שלשה אמוראים מביאים הוכחות ממשניות לדבריו :אמר אביי ,אף אנו שנינו :חזר לעירו ,שנה ולימד
כדרך שלימד – פטור ,הורה לעשות – חייב .אמר רבי אבא ,אף אנו שנינו :הורו לה בית דין להנשא,
והלכה וקלקלה – חייבת בקרבן ,שלא התירו לה אלא להנשא .אמר רבינא ,אף אנו שנינו :הורו בית
דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה .לשון שניה היא הפוכה ,שדברי שמואל הם :אין בית
252
