Page 313 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 313
פני המנורה 313
לשיטת רבי יהודה ,שאמר לאו שאין בו מעשה – לוקין עליו .בר אבין בשם רב עמרם בשם רב יצחק
בשם רבי יוחנן משום רבי יוסי הגלילי :כל לא תעשה שבתורה ,עשה בו מעשה – לוקה ,לא עשה בו
מעשה – פטור; חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם ,אף על פי שלא עשה מעשה – חייב .משום
רבי יוסי ברבי חנינא אמרו :אף המקדים תרומה לביכורים .ומפרטת הגמרא מהיכן לומדים אנו כל
אחד מן היוצאים מהכלל.
(ב) נחלקו אמוראים האם מעשה הכרוך בלאו נחשב כמעשה .אמר אביי :כל דבר שאמר ה' לא לעשות,
אם עשה – מועיל ,שאם עשייתו אינה מועילה – מדוע הוא לוקה? ורבא אמר :לא הועיל כולם ,וזה
שלוקה – משום שהוא עבר על דברי ה' .הגמרא מקשה על השיטות השונות מאונס שגירש ,תורם מן
הרעה על היפה ,תמורה ,בכור ,מעשר ,אלמנה לכהן גדול ,מקדיש תמימין לבדק הבית ,גזל ,משכון,
פאה ,ואת הכל מתרצת הגמרא גם לפי השיטה האחרת .אמר רב אחא בנו של רבא לעלרב אשי :עכשיו
שתירצנו את הכל ,במה חולקים אביי ורבא? בתחילה הוא השיב שמחלוקתם היא על רבית קצוצה
כדברי רבי אלעזר ,אך לדברי הגמרא דין זה תלוי בדרשת הפסוקים ,ולפיכך יש לומר שמחלוקתם היא
אם שינוי קונה.
בנוסף( ,ג) ישנה ברייתא על הפסוק (ויקרא כב ,כ) ּ ֹכל ֲא ֶשר ּב ֹו מ ּום ֹלא ַת ְׁק ִריב ּו ִּכי ֹלא ְׁל ָרצ ֹון ִי ְׁה ֶיה ָל ֶכם:
מה תלמוד לומר? אם בלא תשחטו – הרי כבר אמור למטה ,אלא מה תלמוד לומר בל תקריבו – בל
תקדישו .מכאן אמרו :המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח ,עובר משום חמשה שמות; משום בל תקריבו
בל תקדישו בל תשחטו ומשום בל תזרקו ומשום בל תקטירו כולו ,ומשום בל תקטירו מקצתו .משום
רבי יוסי ברבי יהודה אמרו :אף קבלת הדם .ומפרש רבא ,שהטעם למלקות הוא משום שזהו דבר
מבוזה ,ולפיכך גם אם מקדיש אותו לדמי נסכים – הוא גם כן לוקה .ומה הדין אם הוא מעלה אברי
בעלי מומין לגבי מזבח? אמר רבא :עובר משום (ויקרא ב ,יא) ֹלא ַת ְׁק ִטיר ּו כולו ומשום בל תקטירו
מקצתו ,אביי אמר :אין לוקין על לאו שבכללות ,אך הוא נשאר בתיובתא.
החלק השלישי עוסק בהמשך המשנה :הכהנים ממירין בשלהן ,וישראל ממירין בשלהן .אין הכהנים
ממירין לא בחטאת ,ולא באשם ,ולא בבכור .ועוד שנינו :בכור מוכרין אותו תם חי ,ובעל מום חי
ושחוט ,ומקדשין בו האשה ,אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה :לא שנו אלא בזמן הזה – הואיל ויש
לכהן שותפות בו ,אבל בזמן שבית המקדש קיים ,כיון דתם להקרבה הוא שעומד – אין מוכרין אותו
תמים חי .ומביאה הגמרא כמה קושיות ותירוצים על שיטתו .אמר רב חסדא :לא שנו שאפשר למכור
אלא כהן לכהן ,אבל כהן לישראל – אסור .מהו הטעם? שמא ילך ישראל ויטיל בו מום ויביא אותו
לחכם ,ואומר לו :בכור זה נתן לי כהן במומו .ומסופר ,שמר זוטרא נקלע לבית רב אשי ,אמרו לו:
יטעם משהו! הביאו לפניו בשר ,ואמרו לו לאכול מהבשר ,שכן הוא בריא והוא של בכור .שאל אותם
