Page 327 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 327
פני המנורה 327
כולן בהעלם אחת – חייב על כל אחת ואחת( .ג) ארבעה מחוסרי כפרה ,להוציא משיטת רבי אליעזר
בן יעקב ,שאמר :גר מחוסר כפרה עד שיזרק דם עליו( .ד) ארבעה מביאים על הזדון כשגגה ,להוציא
משיטת רבי שמעון ,שאמר :שבועת הפקדון לא ניתן זדונה לכפרה( .ה) חמישה מביאין קרבן אחד על
עבירות הרבה ,משום שרצו לשנות בסוף :נזיר אם נטמא טומאות הרבה ,כגון שנטמא בשביעי וחזר
ונטמא בשביעי ,כשיטת רבי יוסי ברבי יהודה ,שאמר :נזירות טהרה מן שביעי הוא שחלה עליו( .ו)
חמישה מביאים קרבן עולה ויורד ,משום ששנו בסוף :נשיא כיוצא בהן ,ולהוציא משיטת רבי אלעזר,
שאמר :נשיא מביא שעיר( .ז) ארבעה אבות נזיקין ,להוציא משיטת רבי אושעיא ,שאמר :שלשה עשר
אבות נזיקין הן ,ולרבי אושעיא להוציא משיטת רבי חייא ,שאמר :עשרים וארבעה אבות נזיקין ,ולרבי
חייא להוציא מסור ומפגל.
ומדוע באמת חייב על כל אחת ואחת בכריתות? אמר רבי יוחנן :לכך יצאה כרת באחותו ,לחלק .ניתן
לומר שזהו דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ,וניתן לומר שזהו היקש .ולרבי יצחק שאמר :חייבי כריתות
בכלל היו ,ולמה יצאה כרת באחותו? לדונה בכרת ולא במלקות ,הוא לומד מהפסוק ואל אשה בנדת
טומאתה לא תקרב ,לחלק על כל אשה ואשה .ומדגיש רבי אלעזר בשם הושעיא :כל מקום שאתה
מוצא שני לאוין וכרת אחד – חלק חטאת ביניהן ,ועל אילו דברים מדובר? מפטם וסך ,שכתוב (שמות
ל ,לב) ַעל ְּׁב ַשר ָא ָדם לֹא ִיי ָס ְׁך ּו ְׁב ַמ ְׁת ֻּכ ְׁנ ּת ֹו ֹלא ַת ֲעש ּו ָּכ ֹמה ּו ,וכרת אחד (ל ,לג) ִאיש ֲא ֶשר ִיְׁר ַקח ָּכ ֹמה ּו
ַו ֲא ֶשר ִי ֵּתן ִמ ֶּמ ּנ ּו ַעל ָזר ְׁו ִנ ְׁכַרת ֵמ ַע ָּמיו.
עתה מפרטת הגמרא כמה מהאיסורים במשנה( :א) הבא על הזכור .לדברי רבי יוחנן עוסקים באיש,
ולשיטת רבי ישמעאל שחייב גם הבא על הזכור ,וגם מי שהביא זכור עליו .רבי אלעזר משמו של רב
אמר שנינו שלשים ושלש חטאות ,ושנו שלש כריתות לסיים בכריתות( .ב) המחלל את השבת .הסביר
רבי יוחנן ששנינו שגגת שבת וזדון מלאכות ,שלא מתחייב אלא אחת ,ושנו דווקא מקרה זה כיוון
שמחטאת סוף סוף אינו נפטר( .ג) העובד עבודת כוכבים .גם כן מדובר במקרה של שגגת עבודת
כוכבים .רב אחא בנו של רב איקא משמו של רב ביבי אמר :התנא שנה שם שבת ושם עבודת כוכבים,
כמו ששנה שם אשה ובתה( .ד) השוחט והמעלה בחוץ( .ה) בעל אוב .שאל רבי ירמיה את רבי זירא:
שני כריתות ולאו אחד ,מהו? האם המיתות מחלקות לשתי חטאות ,או רק הלאוין? כגון בעל אוב
וידעוני.
במרכז הסוגייה מתייחסת הגמרא לדין המלקות שבאים על הלאו .כתוב :כל חלב שור וכשב ועז לא
תאכלו – לחייב על כל אחת ואחת ,דברי רבי ישמעאל ,וחכמים אומרים :אינו חייב אלא אחת; בתחילה
מציעה הגמרא שהם חולקים בשאלה אם לוקין על לאו שבכללות ,אך למסקנה אומרת הגמרא שגם

