Page 329 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 329

‫פני המנורה ‪329‬‬

‫גורסים שמועה‪ ,‬תגרסו על המים‪ ,‬כדי שתימשך שמועתכם כפי שהמים נמשכים‪ .‬טובה האשפה של‬
‫מתא מחסיא ולא הארמונות של פומבדיתא; טוב דג קטן שקרוב להסריח לאוכלו מכותח שמרים‬
‫סלעים‪ .‬ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני‪ ,‬רמה קרני ולא רמה פכי‪ ,‬דוד ושלמה שנמשחו‬
‫בקרן – נמשכה מלכותם‪ ,‬שאול ויהוא שנמשחו מן הפך – לא נמשכה מלכותם‪( .‬ט) המפטם את‬
‫הקטורת‪ .‬שנו חכמים‪ :‬המפטם את הקטרת ללמד בה או למוסרה לציבור – פטור‪ ,‬להריח בה – חייב‪,‬‬
‫והמריח בה – פטור‪ ,‬אלא שמעל‪ .‬אמר רב חנא בר בזנא אמר רבי שמעון חסידא‪ :‬כל תענית שאין בה‬
‫מפושעי ישראל אינה תענית‪ ,‬שהרי חלבנה ריחה רע‪ ,‬ומנאה הכתוב עם סממני קטרת‪ .‬אביי אמר מכאן‪:‬‬
‫ואגודתו על ארץ יסדה‪( .‬י) הסך בשמן המשחה‪ .‬שנו חכמים‪ :‬הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים –‬
‫פטור‪ ,‬לעובדי כוכבים ולמתים – פטור‪ .‬ובברייתא אחרת‪ :‬הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים‪ ,‬לעובדי‬
‫כוכבים ומתים – פטור‪ ,‬למלכים ולכהנים – רבי מאיר מחייב‪ ,‬ורבי יהודה פוטר‪ .‬וכמה יסוך ויהא חייב?‬

                                                         ‫רבי מאיר אומר‪ :‬כל שהוא‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ :‬כזית‪.‬‬

‫בסיום המשנה נאמר‪ :‬על אלו חייבין על זדונו כרת‪ ,‬ועל שגגתו חטאת‪ ,‬ועל לא הודע שלהם אשם‬
‫תלוי‪ ,‬חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו‪ ,‬מפני שהוא בעולה ויורד‪ ,‬דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים‪ :‬אף‬
‫המגדף‪ ,‬שנאמר‪ :‬תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה‪ ,‬יצא מגדף שאינו עושה מעשה‪ .‬ושואלת‬
‫הגמרא‪ ,‬מדוע לא שנינו גם חוץ ממי שעבר עליו יום הכיפורים‪ ,‬שאין מביא אשם תלוי! אמר ריש‬
‫לקיש‪ :‬שנינו דווקא מקרה בו יש חטאת והתורה פטרה אותו‪ ,‬אך כאשר עבר עליו יום הכיפורים אין‬
‫חטאת‪ ,‬שהרי הוא כיפר עליו‪ .‬רבי יוחנן אמר‪ :‬במבעט בכפרת יום הכיפורים‪ ,‬שאחר יום הכיפורים אם‬

                                                   ‫הוא חוזר בו ושב בתשובה‪ ,‬הוא צריך להביא אשם תלוי‪.‬‬

‫וחכמים אומרים‪ :‬אף המגדף‪ ,‬שכן הם שמעו שרבי עקיבא שנה בעל אוב ולא שנה ידעוני‪ ,‬אמרו לו‪:‬‬
                   ‫מה הוא שונה שאינו מביא קרבן? משום שאין בו מעשה‪ ,‬מגדף גם כן אין בו מעשה‪.‬‬

‫מה הוסיף לנו מרכז הסוגייה? אמנם זוהי מסכת כריתות‪ ,‬אך כרת זהו העונש על שלשים וששה הלאוין‬
‫הללו‪ ,‬ויש לדון גם על האיסור עצמו‪ .‬יש כמה סיבות המחייבות כרת‪ :‬ביאה אסורה‪ ,‬שבת‪ ,‬עבודה זרה‬
‫ודברים הנגררים אחריה‪ ,‬אכילה אסורה‪ ,‬פיטום שמן וקטורת‪ ,‬וסיכה‪ .‬ביחד עם זאת‪ ,‬עלינו להבחין‬

                                   ‫בלאוין השונים‪ ,‬ולראות מתי ישנו איסור פרטי ולא רק לאו שבכללות‪.‬‬
   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334