Page 47 - דרך חדשה בלימוד גמרא_טיוטה
P. 47

‫הסוגיה הראשונה במסכת פסחים‬

                    ‫בדיקת חמץ "אור" לארבעה עשר לאור הנר‬

‫במשנה הפותחת את מסכת פסחים נאמר‪" :‬אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫בדיקת החמץ נעשית ב"אור" י"ד ניסן‪ .‬החלק הראשון )‪1‬־‪ .2‬ב‪ ,‬א‪ :‬מאי אור – ג‪ ,‬א‪ :‬קרו לילי( בסוגיה‬
‫מביא שבע הוכחות מהמקרא ושבע מהמשנה לכוונת לשון "אור"‪ ,‬ובסופו מסכמת הגמרא שגם‬
‫לשיטת רב הונא וגם לשיטת רב יהודה "אור" הוא לילה‪ ,‬ויש לבדוק חמץ בליל י"ד‪ ,‬אלא שבמקומו‬
‫של רב יהודה קראו לזה "לילי" ובמקומו של רב הונא קראו לזה "נגהי"‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנו דיון על לשון‬
‫"אור" שהיא לשון מעלה‪ ,‬ומתוך כך יש דיון על לשון מעולה‪ ,‬לשון נקיה‪ ,‬ומה שאפשר ללמוד מהלשון‬
‫בה מדבר אדם‪ .‬במרכז הסוגיה )‪3‬־‪4‬־‪ .5‬ותנא דידן – ד‪ ,‬א‪ :‬ימים ישכן(‪ .‬החלק השלישי )‪6‬־‪ .7‬והשתא‬

                                             ‫– על השוכר לבדוק( בסוגיה הוא על טעם הבדיקה לאור הנר‪.‬‬

‫החלק הראשון של הסוגיה עוסק במשמעות המילה "אור"‪ ,‬וישנה מחלוקת בין רב הונא לבין רב יהודה‬
‫אם אור הוא "נגהי" או "לילי"‪ .‬תחילה מבררים את לשון "אור" במקרא‪ .‬ישנן שבע הוכחות מהתנ"ך‬
‫למשמעות המילה‪ ,‬ותמיד משמעות ה"אור" היא "יום"‪ ,‬מלבד המקרה האמצעי בו משמעות המילה‬
‫"אור" היא "לילה"; לאחר מכן‪ ,‬ישנן שבע הוכחות מהמשניות והברייתות למשמעות המילה אור‪,‬‬
‫ותמיד משמעות ה"אור" היא "לילה"‪ ,‬מלבד המקרה האמצעי בו משמעות המילה "אור" היא "יום"‪.‬‬

        ‫את כל ההוכחות מהמקרא דוחה הגמרא‪ ,‬ואילו את רוב ההוכחות מלשון חכמים היא מקבלת‪.‬‬

‫את הדיון בלשון "אור" במשנה חותמת הגמרא בברייתא שנשנתה בבית מדרשו של שמואל‪" :‬לילי‬
‫ארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר"‪ ,‬ואם כן אין מקום לומר ש"אור" במשנתנו הוא יום‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בין רב הונא ובין רב יהודה סוברים ש"אור" הוא לילה‪ ,‬אלא שבמקומו של רב הונא קראו ללילה‬

                                                       ‫· ‪· 47‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52