Page 27 - חוברת בית_Neat

‫כתבת כמה שירים שנבעו מהילדות שלך‪ .‬קשה לך לחזור אליהם היום? זה כולל‬
‫את השיר על הקפה של אמא?‬

‫"את השיר הזה כתבתי בכלא מעשיהו ב‪ .63-64-‬הוזמנתי לקרוא שירה באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים וגרתי אז בחיפה‪ .‬זאת היתה תקופת הממשל הצבאי‪ ,‬הגשתי בקשה לנסוע ולא‬
‫ענו לי‪ .‬נסעתי ברכבת ‪ -‬האם הרכבת הזאת עדיין קיימת? ‪ -‬ולמחרת הזמינו אותי לתחנת‬

‫המשטרה בנצרת וגזרו עלי ארבעה חודשי מאסר על תנאי וחודשיים בכלא מעשיהו‪ ,‬ושם‪ ,‬על‬
‫קופסת סיגריות אסקוט צהובה עם ציור של גמל כתבתי את השיר שהמלחין מרסל חביבה‬
‫הלבנוני הפך אותו להמנון והוא נחשב לשיר הכי יפה שלי‪ ,‬ואקרא אותו בחיפה"‪.‬‬

‫אתה מתכנן לבקר בכפר הולדתך?‬

‫"לא‪ .‬כיום זה ישוב בשם יסעור‪ .‬אני מעדיף לאגור את הזיכרונות שנותרו לי‪ ,‬של מרחבים‬
‫פתוחים‪ ,‬שדות ומקשות אבטיחים‪ ,‬עצי זית ושקדים‪ .‬אני זוכר את הסוס שהיה קשור לעץ‬
‫התות בחצר ואיך עליתי עליו והועפתי למטה וחטפתי מכות מאמי‪ .‬היא תמיד הרביצה לי‪ ,‬כי‬
‫היא חשבה שאני שובב גדול‪ .‬אני דווקא לא זוכר שהייתי שובב‪ .‬אני זוכר את הפרפרים ואת‬
‫התחושה הברורה שהכל פתוח‪ .‬הכפר היה ממוקם על גבעה והכל היה פרוש למטה‪ .‬יום אחד‬
‫העירו אותי ואמרו שצריך לברוח‪ .‬לא אמרו מלחמה ולא סכנה‪ .‬הלכנו ברגל‪ ,‬אני ושלושת אחי‪,‬‬

‫עד לבנון והצעיר היה פעוט ולא הפסיק לבכות כל הדרך"‪.‬‬

‫שתי פגישת עם המוות‬

‫האם הכתיבה מחייבת אצלך ריטואל קבוע‪ ,‬או שהתגמשת עם השנים?‬

‫"אין תנאים‪ ,‬אבל יש הרגלים‪ .‬התרגלתי לכתוב בשעות הבוקר בין עשר לשתים‪-‬עשרה‪ .‬אני‬
‫כותב ביד‪ .‬אין לי מחשב ואני כותב רק בבית ואני נועל את הדלת‪ ,‬אפילו שאני לבד בדירה‪ .‬לא‬

‫מנתק טלפונים‪ .‬אני לא כותב כל יום‪ ,‬אבל אני מכריח את עצמי לשבת כל יום ליד השולחן‪.‬‬
‫אולי יש השראה‪ ,‬אולי אין השראה‪ ,‬אני לא יודע‪ .‬אני לא כל כך מאמין בהשראה‪ ,‬אבל אם‬
‫יש אז ראוי לחכות לה‪ ,‬שמא היא תבוא בזמן שאני לא פנוי‪ .‬לפעמים הרעיונות הכי טובים‬

‫באים במקומות לא כל כך נחמדים‪ .‬בחדר השירותים‪ ,‬אולי במטוס ולפעמים ברכבת‪ .‬בערבית‬
‫אומרים 'בעטו של‪ '...‬ואני חושב שלא כותבים ביד‪ .‬הכישרון נמצא בתחת‪ .‬יש לדעת איך‬
‫לשבת‪ .‬אם לא יודעים איך לשבת אז לא כותבים‪ .‬נדרשת משמעת"‪.‬‬

‫גיליון ‪ .01‬בית ‪27‬‬