Page 20 - דף מספר 2535
P. 20
ויכוח סוער ניצת
בתחילת השבוע לאחר
פרסום שמו של סגן אלוף
מחמוד ח'יר א־דין ,שנפל ב– 2018במבצע חשאי בעזה,
עלתה ,בציבור ובכנסת ,
הדרישה לעגן את השוויון בחוק
ייתכן מאוד שישראל היא המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי ,שבחוקתה או
בחוקי היסוד שלה אין שום אזכור לזכות לשוויון .האמירה הזאת אלמנטרית
ממש :כל אזרחי המדינה שווים — ובעניין הזה יש לנו "גירעון" דמוקרטי בולט.
אף שבמגילת העצמאות נכתב
שהמדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה" ,למסמך זה אין תוקף
של חוק יסוד .אמנם המגילה העניקה השראה פרשנית לבית המשפט העליון :לאורך
השנים הוא קבע "מגילת זכויות אדם שיפוטית" ,ובכלל זה הזכות לשוויון ,ולימים גם
פירש שהיבטים מסוימים מהזכות לשוויון נכללים בהגדרה "כבוד האדם" שבחוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו .אך אין באלה כדי לפצות על החוסר באזכור מפורש של הזכות.
ונשאלת השאלה ,מדוע עדיין יש צורך בכך?
ראשית ,משום שהפרשנות של בית המשפט חשובה ,אך אפשר שהיא תשתנה ,והיא
תלויה בזהות השופטים .וכן מאחר שמדובר בפרשנות ,היא נתונה לביקורת
ולדה־לגיטימציה בשל "אקטיביזם שיפוטי" .זכות אלמנטרית כזכות לשוויון צריכה להיות
כתובה בפירוש בחוק יסוד של הכנסת ,ולא להיות מוגבלת לפרשנות.
שנית
,חוק הלאום חידד מאוד את העדר הזכות לשוויון.
" חוק יסוד :ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" קבע קביעות שמצד אחד
היו מובנות מאליהן )שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי( ,אך מצד
18
