Page 21 - דף מספר 2535
P. 21
אחר התעלם מהמיעוטים במדינה — בשונה מהמופיע בפסקאות מבוא דומות
במדינות לאום אחרות ,שהכירו באזרחותם השווה של המיעוטים .לאמור ,החוק
לא קבע שהמדינה היא גם מדינתם של אזרחיה הלא־יהודים — ויתר על כן
אף לא היו בו אזכורים להיותה של
ישראל מדינה דמוקרטית
המעניקה שוויון זכויות לאזרחיה ,ולא היה בו אזכור למגילת העצמאות .מכאן
שחוק הלאום העביר לאזרחים הלא־יהודים מסר בוטה מאוד ,שלפיו מעמדם
האזרחי נחות ממעמדם של אזרחי המדינה היהודים.
במחאה על חוק הלאום :הסוכנות היהודית אישררה את עקרונות מגילת
העצמאות
לא לגרור את מגילת העצמאות לבית המשפט
,בעתירה בעניין החוקתיות של חוק הלאום ,תרמה החלטת בית המשפטנלריכוך
הבעיה מבחינה משפטית :בית המשפט קבע כי חוק הלאום אינו סותר את חוק
יסוד :כבוד האדם וחירותו ,ומכאן שאינו סותר את זכותו של שום אזרח לשוויון.
אם כן ,מדוע גם כעת עלינו לעגן את הזכות לשוויון בחוק יסוד? גם אם נניח שחוק
הלאום אינו פוגע במיעוטים מבחינה משפטית ,לחוקה יש משמעות חינוכית והצהרתית.
חוקה אינה רשימת זכויות משפטיות ותו לא .היא מסמך מכונן ,המכנה
המשותף ,ה"אני מאמין" של המדינה .כן ,אנחנו רוצים לחנך את אזרחי המדינה
לאורו של מסמך זה ,ושכל אזרח במדינה יוכל להזדהות אתו.
ז
ואי אזכור הזכות לשוויון ,שניהם "זועקים לשמים" .פרשנות בית המשפט ,חשובה
ככל שתהיה ,אינה תלויה על קיר בית הספר ,ולכן חסרה מאוד במובן החינוכי.
את החסר אפשר לתקן בכמה דרכים :תיקון חוק הלאום; אימוץ של חוק יסוד:
השוויון; או תיקון חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו ,כדי שתיכלל בו בפירוש
הזכות לשוויון .כמו כן ,בתור מהלך משלים ,אפשר לקבוע שמגילת העצמאות
עצמה היא חוק יסוד :מבוא לחוקה .קיבוע המצב הקיים הוא חלופה רעה מאוד,
שבה ישראל עודנה הדמוקרטיה היחידה שאין בה עיגון רשמי לזכות לשוויון.
ד"ר פוקס הוא חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה
19

