Page 20 - Yakinton_315_DIGI
P. 20
בשנת תשכ"ט ,לקראת הרפורמה במינהל החינוך היום-יומיים.אך יחד עם זאת הדגיש את קיום המצוות
הכין הצעה למסמך יסוד לבית הספר היסודי בן 6
כיתות ,בו הוא מפרט את הרעיון של פיתוח האישיות המעשיות .הוא לא היה רק מאמין גדול ,אלא גם תבע
הייחודית של כל פרט בדרכו שלו במסגרת התביעות
המשותפות – לעבוד את הבורא ע"י קיום מצוותיו. מן המחנכים ,לחנך לאמונה עמוקה וטהורה .הוא טען
במאמריו הרבים הסתמך בעיקר על מקורות היהדות
לדורותיה בצד דבקותו בכתבי חז"ל לדורותיהם שיש להישמר מאמונה רדודה ושטחית .לכן כתב
הקפיד שלא לסטות בדבר הלכה ,אך הבין שעם שינוי
תנאי החיים יש צורך בשינוי האמצעים החינוכיים. גם בשאלת מדע ודת ,בשאלות של אמונה והשפעה
היה ער לכך שהחינוך הממ"ד הוא המשך וחידוש
כאחד ,מכאן הדגשתו לחינוך הבנות בחמ"ד .הוא על חיי היום-יום .הוא בוחר לדון בנושאים חברתיים
קבע שהשינויים החברתיים בדורנו מחייבים לחנך את
הבת בדרכים חדשות .יש להקנות לה ידע מגוון יותר ופוליטיים בבירור הייחס בין שיקולים רציונאליים
במקורות היהדות ויש לחנכה לקיום מצוות תפילה
יותר משעשה החינוך המסורתי-משפחתי .הוא ראה ובין האמונה .אין הוא מתיימר לומר שבמסקנותינו
חשיבות בהוראת המדעים ,כחניך אסכולת "תורה עם
דרך ארץ" ,סבר שלימוד המדעים נובע מן החובה המעשיות מן האמונה ,אנו בהכרח מכוונים לדעת
הדתית לקיים ושכלל את מדינת ישראל בעזרת
לימוד מדעים .גולדשמידט טען שאין האדם מתחנך עליון .אבל טוען שאין אנו בני חורין מלהשתדל
ע"פ כללים לוגים ,כי אם ע"פ כללים פסיכולוגים .טען
שיש ליצור למען החניך סביבה שבה יהיה מפגש ללמוד עניין זה ולהתחשב בו גם בחיי היום-יום.
עם מציאות החיים הדתית שכיח ביותר וכך דרש מן
הגננות ומן המורים לארגן את סביבתו של התלמיד גם בתקופת חייו האחרונה עסק בספרו על הוראת
מחוץ למוסד החינוכי כדי לארגן בלב הילד תביעות
המוגשמות בתוך אותה מציאות ,במוסד החינוכי השואה בחינוך הממ"ד ,כשאותו העסיקה שאלת
ובסביבת חייו .הוא תבע להכין את הילד למציאות
הקשה שבה הציבור הדתי הוא עדיין קבוצת מיעוט, האמונה והשואה .הוא יודע שלאדם הדתי אין תשובה
מוקפת אווירה חילונית ,לכן יש לספר לילד לא רק
על הילד המקיים מצוות אלא גם על הילד הנאבק לעניין זה ,אך טוען שדרישתו הטבעית של אדם דתי
בלחצים מבחוץ ובפיתויים מבפנים ומתגבר עליהם. להכיר את דרכי ההנהגה של הבורא ב"צדיק ורע לו –
מקום חשוב למדינה בהגותו החינוכית .על ההיסטוריה
היהודית של הדורות האחרונים יש להסתכל כתהליך רשע וטוב לו" בהשגה של האדם – כל זה אינו אלא
רצוף שראשיתו בהתעוררות של מבשרי הגאולה דרישה להבין את מעשה הבורא עלי אדמות.2
כמו הרב צבי הירש קלישר וחבריו ושיאו בשחרור
ירושלים במלחמת ששת הימים .תהליך זה היה בצד הדגשת חשיבות החינוך לאמונה הדגיש את
בעיניו "ראשית צמיחת גאולתנו" .הוא סבר שיש
לנטוע בלב תלמידי החמ"ד את ההכרה שהמדינה החינוך למצוות מעשיות בצטטו את רבנו יונה בספרו
איננה סתם תופעה חברתית פוליטית חדשה אלא
תופעה דתית חדשה שהיא גילוי ההשגחה לקראת "שערי תשובה" למתן עדיפות למצוות "עשה" על
הגאולה השלמה .הוא חייב לכתחילה את היותו של
מצוות "לא תעשה" כגורם חינוכי .הוא מרבה לפתח
במאמריו הסבר פסיכולוגי על חשיבותה של העשייה.
כן הוא מקדיש פרקים לדקדוק במצוות ולחיבובן
ולהידורן ,כמי שינק מן האורתודוכסיה של אשכנז
הדגיש את הערך המחנך של הידור מצווה וממורשתו
מבית סבתו נינת ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שם את הדגש
על חיבוב המצוות.
הוא הדגיש במסריו כי התורה מכירה לפחות בשני
גורמי שינויי בהקניית המצוות – נתוני האופי והמצב
של וויתורים המחייבים דרכי חינוך שונים לקראת
אותה מטרה .רגשות שונות מותירות גורמים
המשפיעים על הדרך ,כיצד להכיל אותן התביעות
התורניות על אותה המציאות .מסקנתו המעשית
הייתה אחידות מסויימת בחמ"ד בצד גיוון שבו נמצא
מקום לבתי ספר ברוח חסידות חב"ד וצאנז מצד אחד
ושל הקיבוץ הדתי מצד שני.
“הן הן נוראותיו” – קווים להוראת השואה בבית 2
הספר הדתי ,הוצאת משרד החינוך והתרבות ,אגף החינוך
הדתי ,ירושלים תש”מ.
20

