Page 20 - Yakinton_315_DIGI

‫בשנת תשכ"ט‪ ,‬לקראת הרפורמה במינהל החינוך‬ ‫היום‪-‬יומיים‪.‬אך יחד עם זאת הדגיש את קיום המצוות‬
‫הכין הצעה למסמך יסוד לבית הספר היסודי בן ‪6‬‬
‫כיתות‪ ,‬בו הוא מפרט את הרעיון של פיתוח האישיות‬ ‫המעשיות‪ .‬הוא לא היה רק מאמין גדול‪ ,‬אלא גם תבע‬
‫הייחודית של כל פרט בדרכו שלו במסגרת התביעות‬
‫המשותפות – לעבוד את הבורא ע"י קיום מצוותיו‪.‬‬ ‫מן המחנכים‪ ,‬לחנך לאמונה עמוקה וטהורה‪ .‬הוא טען‬
‫במאמריו הרבים הסתמך בעיקר על מקורות היהדות‬
‫לדורותיה בצד דבקותו בכתבי חז"ל לדורותיהם‬ ‫שיש להישמר מאמונה רדודה ושטחית‪ .‬לכן כתב‬
‫הקפיד שלא לסטות בדבר הלכה‪ ,‬אך הבין שעם שינוי‬
‫תנאי החיים יש צורך בשינוי האמצעים החינוכיים‪.‬‬ ‫גם בשאלת מדע ודת‪ ,‬בשאלות של אמונה והשפעה‬
‫היה ער לכך שהחינוך הממ"ד הוא המשך וחידוש‬
‫כאחד‪ ,‬מכאן הדגשתו לחינוך הבנות בחמ"ד‪ .‬הוא‬ ‫על חיי היום‪-‬יום‪ .‬הוא בוחר לדון בנושאים חברתיים‬
‫קבע שהשינויים החברתיים בדורנו מחייבים לחנך את‬
‫הבת בדרכים חדשות‪ .‬יש להקנות לה ידע מגוון יותר‬ ‫ופוליטיים בבירור הייחס בין שיקולים רציונאליים‬
‫במקורות היהדות ויש לחנכה לקיום מצוות תפילה‬
‫יותר משעשה החינוך המסורתי‪-‬משפחתי‪ .‬הוא ראה‬ ‫ובין האמונה‪ .‬אין הוא מתיימר לומר שבמסקנותינו‬
‫חשיבות בהוראת המדעים‪ ,‬כחניך אסכולת "תורה עם‬
‫דרך ארץ"‪ ,‬סבר שלימוד המדעים נובע מן החובה‬ ‫המעשיות מן האמונה‪ ,‬אנו בהכרח מכוונים לדעת‬
‫הדתית לקיים ושכלל את מדינת ישראל בעזרת‬
‫לימוד מדעים‪ .‬גולדשמידט טען שאין האדם מתחנך‬ ‫עליון‪ .‬אבל טוען שאין אנו בני חורין מלהשתדל‬
‫ע"פ כללים לוגים‪ ,‬כי אם ע"פ כללים פסיכולוגים‪ .‬טען‬
‫שיש ליצור למען החניך סביבה שבה יהיה מפגש‬ ‫ללמוד עניין זה ולהתחשב בו גם בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫עם מציאות החיים הדתית שכיח ביותר וכך דרש מן‬
‫הגננות ומן המורים לארגן את סביבתו של התלמיד גם‬ ‫בתקופת חייו האחרונה עסק בספרו על הוראת‬
‫מחוץ למוסד החינוכי כדי לארגן בלב הילד תביעות‬
‫המוגשמות בתוך אותה מציאות‪ ,‬במוסד החינוכי‬ ‫השואה בחינוך הממ"ד‪ ,‬כשאותו העסיקה שאלת‬
‫ובסביבת חייו‪ .‬הוא תבע להכין את הילד למציאות‬
‫הקשה שבה הציבור הדתי הוא עדיין קבוצת מיעוט‪,‬‬ ‫האמונה והשואה‪ .‬הוא יודע שלאדם הדתי אין תשובה‬
‫מוקפת אווירה חילונית‪ ,‬לכן יש לספר לילד לא רק‬
‫על הילד המקיים מצוות אלא גם על הילד הנאבק‬ ‫לעניין זה‪ ,‬אך טוען שדרישתו הטבעית של אדם דתי‬

‫בלחצים מבחוץ ובפיתויים מבפנים ומתגבר עליהם‪.‬‬ ‫להכיר את דרכי ההנהגה של הבורא ב"צדיק ורע לו –‬
‫מקום חשוב למדינה בהגותו החינוכית‪ .‬על ההיסטוריה‬
‫היהודית של הדורות האחרונים יש להסתכל כתהליך‬ ‫רשע וטוב לו" בהשגה של האדם – כל זה אינו אלא‬
‫רצוף שראשיתו בהתעוררות של מבשרי הגאולה‬ ‫דרישה להבין את מעשה הבורא עלי אדמות‪.2‬‬
‫כמו הרב צבי הירש קלישר וחבריו ושיאו בשחרור‬
‫ירושלים במלחמת ששת הימים‪ .‬תהליך זה היה‬ ‫בצד הדגשת חשיבות החינוך לאמונה הדגיש את‬
‫בעיניו "ראשית צמיחת גאולתנו"‪ .‬הוא סבר שיש‬
‫לנטוע בלב תלמידי החמ"ד את ההכרה שהמדינה‬ ‫החינוך למצוות מעשיות בצטטו את רבנו יונה בספרו‬
‫איננה סתם תופעה חברתית פוליטית חדשה אלא‬
‫תופעה דתית חדשה שהיא גילוי ההשגחה לקראת‬ ‫"שערי תשובה" למתן עדיפות למצוות "עשה" על‬
‫הגאולה השלמה‪ .‬הוא חייב לכתחילה את היותו של‬
‫מצוות "לא תעשה" כגורם חינוכי‪ .‬הוא מרבה לפתח‬

‫במאמריו הסבר פסיכולוגי על חשיבותה של העשייה‪.‬‬

‫כן הוא מקדיש פרקים לדקדוק במצוות ולחיבובן‬

‫ולהידורן‪ ,‬כמי שינק מן האורתודוכסיה של אשכנז‬

‫הדגיש את הערך המחנך של הידור מצווה וממורשתו‬

‫מבית סבתו נינת ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שם את הדגש‬

‫על חיבוב המצוות‪.‬‬

‫הוא הדגיש במסריו כי התורה מכירה לפחות בשני‬

‫גורמי שינויי בהקניית המצוות – נתוני האופי והמצב‬

‫של וויתורים המחייבים דרכי חינוך שונים לקראת‬

‫אותה מטרה‪ .‬רגשות שונות מותירות גורמים‬

‫המשפיעים על הדרך‪ ,‬כיצד להכיל אותן התביעות‬

‫התורניות על אותה המציאות‪ .‬מסקנתו המעשית‬

‫הייתה אחידות מסויימת בחמ"ד בצד גיוון שבו נמצא‬

‫מקום לבתי ספר ברוח חסידות חב"ד וצאנז מצד אחד‬

‫ושל הקיבוץ הדתי מצד שני‪.‬‬

‫“הן הן נוראותיו” – קווים להוראת השואה בבית‬ ‫ ‪2‬‬

‫הספר הדתי‪ ,‬הוצאת משרד החינוך והתרבות‪ ,‬אגף החינוך‬

‫הדתי‪ ,‬ירושלים תש”מ‪.‬‬

‫‪20‬‬