Page 22 - Yakinton_315_DIGI

‫תרומת סבי להקמת בית ספר יהודי בבון ב‪1933-4 -‬‬

‫ומימושה על ידי ישראל שילוני‬

‫ד"ר מירי שטיינהרדט‬

‫בחוברת יקינתון מאפריל ‪( 2022‬גיליון ‪ ,313‬עמ' ‪—20‬‬

‫‪ )22‬הופיעה כתבתה של אסתר גרדי "ילדים מאושרים‬

‫לומדים יותר‪ ,‬זיכרונות על ישראל שילוני ובית הספר‬

‫היסודי‪ ,‬פרטי‪ ,‬בבון"‪ .‬הכתבה הבליטה גם את תרומת‬

‫אנשי האקדמיה בבון שדאגו לשלט הנצחה בעיר זו‪.‬‬

‫גרדי היטיבה לפרט את פועלו החינוכי של שילוני‬

‫בבית הספר‪ ,‬אך חסר היה בכתבתה שלב חשוב‪,‬‬

‫מרתק ומעניין‪ ,‬לפחות אותנו‪ ,‬נכדותיו של היוזם‬

‫והדוחף להקמת המוסד הזה‪ .‬אפרט מיד לאחר מבוא‬

‫קצר על שתי 'הפתעות' שהיו לי בדרך‪.‬‬

‫הכרתי את ישראל שילוני‪ ,‬וראיינתיו כמה פעמים‬

‫בביתו בנהריה בתחילת שנות ה‪ .1'1990-‬באחת‬

‫השיחות סיפר לי כיצד הגיע ופעל בבון בהקמת בית‬

‫הספר לתלמידים היהודיים בעיר‪ ,‬לאחר הוצאתם‬

‫מבתי הספר הכלליים בה‪ ,‬ע"י המשטר הנאצי‪.‬‬

‫בתיאורו החי‪ ,‬בקצב דיבור דינמי‪ ,‬ובשפת גוף תואמת‪,‬‬

‫איור ‪ )1‬תצלום של "ספסל‪-‬שולחן" בגרמניה‬ ‫כמו לוּ הוא חי את אותו אירוע בזה הרגע‪ .‬הוא תיאר‬
‫(כאן אין חיבור לרצפת עץ‪)...‬‬
‫לי כיצד הגיע למקום המיועד‪ ,‬ו'התנפל' עם כלי עבודה‬
‫מברלין‪ -‬לבון‪ .‬בנושא זה‪ ,‬הפנה אותו טפליץ למכרו‪,‬‬
‫רב קהילת בון‪ .‬הסתבר שהרב היה היוזם של חיפוש‬ ‫על הפרדת השולחנות והכיסאות מקיבועם ברצפת‬
‫ומציאת פתרון לתלמידים היהודים ע"י איתור מקום‬
‫לבית הספר‪ .‬כל זאת כבר קרה בסוף שנת ‪.1933‬‬ ‫העץ ‪ .‬זאת כדי לאפשר ארגון חופשי של הריהוט‬
‫שילוני הגיע לבית הרב‪ ,‬אך נפגש רק עם אלמנתו‪,‬‬
‫משום שהרב נפטר במפתיע מדלקת ריאות בפברואר‬ ‫כך שיתאים לעבודה בקבוצות‪ ,‬או ליצירת קישוטים‬
‫‪ 1934‬בגיל ‪ .54‬היא אפשרה לשילוני לבחור ספרים‬
‫מהספרייה בת ‪ 3000‬הספרים שבדירתה‪ ...‬שאלתי‬ ‫לסוכה ע"י התלמידים‪ ,‬או הכנת הצגה‪.2‬‬
‫במפתיע את שילוני האם קראו לאלמנה קליר לוי‪.‬‬
‫כשענה בחיוב‪ ,‬קראתי בתדהמה‪" :‬כמה קטן העולם‪:‬‬ ‫חוויית הצפייה בתיאורו זה הייתה לי ההפתעה‬
‫קלֵיר זו סבתי‪ ,‬והרב‪ ,‬ד"ר אלפרד‪-‬רפאל לוי הוא סבי‪,‬‬
‫אבי אמי[ראו איור ‪ .]2‬זו היוותה הפתעה מרגשת‬ ‫הראשונה‪ .‬הרקע לה היה בהיכרותי את הריהוט‬

‫במיוחד עבורי‪.‬‬ ‫המסורתי ששלט במסגרת ה'חינוך הישן'‪ ,‬שבו כל‬
‫העדות לכך שהרב לוי היה הדוחף והדואג לעתיד‬
‫לימודי התלמידים הצעירים נמצאה ונכתבה כבר‬ ‫הריהוט היה ממוסמר לרצפת העץ ומנע כל אפשרות‬
‫ב‪ ,2008-‬ע"י אישי‪ ,‬ד"ר ראובן שטיינהרדט ז"ל‬
‫ביומני המשפחה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬מצאו גם רותי זך ואחייני‬ ‫לשנות את עיצוב הכיתה‪[ .‬ראו איור ‪]1‬‬

‫בהמשך‪ ,‬שילוני סיפר לי על חסרון ספרי לימוד‬

‫בנושאי יהדות‪ .‬הוא פנה לפרופ' אוטו טפליץ‪ ,‬שהביאו‬

‫במסגרת עבודת התיזה שלי על "תרומת העולים‬ ‫‪ 1‬‬

‫דוברי הגרמנית"‪ ,‬בלימודיי לתואר שני בחוג לחינוך‬

‫באוניברסיטה העברית‪.1995 ,‬‬
‫ ‪2‬‬
‫בספרו האוטוביוגרפי של ישראל שילוני‬

‫(‪")1996—1901‬אפשרי ובלתי אפשרי"‪ ,‬בעמ' ‪ ,68-9‬הוא‬

‫כתב שפעל כך כשהיה צעיר יותר ב‪ 6-‬שנים (בשנת ‪,)1928‬‬

‫והיה לאחר לימודיו והכשרתו כמורה‪ .‬הוא קיבל משרה בבית‬

‫הספר הידוע בטיבו‪ :‬ה"פילנטרופין" שבפרנקפורט‪.‬‬

‫‪22‬‬