Page 22 - Yakinton_315_DIGI
P. 22
תרומת סבי להקמת בית ספר יהודי בבון ב1933-4 -
ומימושה על ידי ישראל שילוני
ד"ר מירי שטיינהרדט
בחוברת יקינתון מאפריל ( 2022גיליון ,313עמ' —20
)22הופיעה כתבתה של אסתר גרדי "ילדים מאושרים
לומדים יותר ,זיכרונות על ישראל שילוני ובית הספר
היסודי ,פרטי ,בבון" .הכתבה הבליטה גם את תרומת
אנשי האקדמיה בבון שדאגו לשלט הנצחה בעיר זו.
גרדי היטיבה לפרט את פועלו החינוכי של שילוני
בבית הספר ,אך חסר היה בכתבתה שלב חשוב,
מרתק ומעניין ,לפחות אותנו ,נכדותיו של היוזם
והדוחף להקמת המוסד הזה .אפרט מיד לאחר מבוא
קצר על שתי 'הפתעות' שהיו לי בדרך.
הכרתי את ישראל שילוני ,וראיינתיו כמה פעמים
בביתו בנהריה בתחילת שנות ה .1'1990-באחת
השיחות סיפר לי כיצד הגיע ופעל בבון בהקמת בית
הספר לתלמידים היהודיים בעיר ,לאחר הוצאתם
מבתי הספר הכלליים בה ,ע"י המשטר הנאצי.
בתיאורו החי ,בקצב דיבור דינמי ,ובשפת גוף תואמת,
איור )1תצלום של "ספסל-שולחן" בגרמניה כמו לוּ הוא חי את אותו אירוע בזה הרגע .הוא תיאר
(כאן אין חיבור לרצפת עץ)...
לי כיצד הגיע למקום המיועד ,ו'התנפל' עם כלי עבודה
מברלין -לבון .בנושא זה ,הפנה אותו טפליץ למכרו,
רב קהילת בון .הסתבר שהרב היה היוזם של חיפוש על הפרדת השולחנות והכיסאות מקיבועם ברצפת
ומציאת פתרון לתלמידים היהודים ע"י איתור מקום
לבית הספר .כל זאת כבר קרה בסוף שנת .1933 העץ .זאת כדי לאפשר ארגון חופשי של הריהוט
שילוני הגיע לבית הרב ,אך נפגש רק עם אלמנתו,
משום שהרב נפטר במפתיע מדלקת ריאות בפברואר כך שיתאים לעבודה בקבוצות ,או ליצירת קישוטים
1934בגיל .54היא אפשרה לשילוני לבחור ספרים
מהספרייה בת 3000הספרים שבדירתה ...שאלתי לסוכה ע"י התלמידים ,או הכנת הצגה.2
במפתיע את שילוני האם קראו לאלמנה קליר לוי.
כשענה בחיוב ,קראתי בתדהמה" :כמה קטן העולם: חוויית הצפייה בתיאורו זה הייתה לי ההפתעה
קלֵיר זו סבתי ,והרב ,ד"ר אלפרד-רפאל לוי הוא סבי,
אבי אמי[ראו איור .]2זו היוותה הפתעה מרגשת הראשונה .הרקע לה היה בהיכרותי את הריהוט
במיוחד עבורי. המסורתי ששלט במסגרת ה'חינוך הישן' ,שבו כל
העדות לכך שהרב לוי היה הדוחף והדואג לעתיד
לימודי התלמידים הצעירים נמצאה ונכתבה כבר הריהוט היה ממוסמר לרצפת העץ ומנע כל אפשרות
ב ,2008-ע"י אישי ,ד"ר ראובן שטיינהרדט ז"ל
ביומני המשפחה .לאחרונה ,מצאו גם רותי זך ואחייני לשנות את עיצוב הכיתה[ .ראו איור ]1
בהמשך ,שילוני סיפר לי על חסרון ספרי לימוד
בנושאי יהדות .הוא פנה לפרופ' אוטו טפליץ ,שהביאו
במסגרת עבודת התיזה שלי על "תרומת העולים 1
דוברי הגרמנית" ,בלימודיי לתואר שני בחוג לחינוך
באוניברסיטה העברית.1995 ,
2
בספרו האוטוביוגרפי של ישראל שילוני
(")1996—1901אפשרי ובלתי אפשרי" ,בעמ' ,68-9הוא
כתב שפעל כך כשהיה צעיר יותר ב 6-שנים (בשנת ,)1928
והיה לאחר לימודיו והכשרתו כמורה .הוא קיבל משרה בבית
הספר הידוע בטיבו :ה"פילנטרופין" שבפרנקפורט.
22

