Page 6 - Yakinton_315_DIGI
P. 6

‫השואה התרבותית של היקים‬

         ‫במלאות ‪ 90‬שנה לעליה החמישית (‪)1939 – 1932‬‬

                                                      ‫מאת גד קינר קיסינגר‬

                                                            ‫לזכר אמא‪ ,‬אודה קיסינגר‪ ,‬ז"ל (‪)2019 – 1922‬‬

‫" ַעל ַנ ֲהרֹות ֶמ ְרס ְנד ָׁשם‪ָ /‬י ַׁש ְבנּו ַּגם ָז ַל ְלנּו ְׁש ָל ְג ָזא ֶנה‪ְּ /‬ב ָז ְכ ֵרנּו ֶאת ָה ָרְין‪ַ /‬ו ֲא ִני ַמ ְח ֶּת ֶרת ֶׁשל ֶי ֶלד ָק ָטן‪ֶ /‬א ָחד‬
‫ִמ ַּת ַחת ַלֻּׁש ְל ָחן ּתֹו ֶעה‪ְּ /‬בַי ַער ֹא ֶפל ֶׁשל ִל ְב ֵני ַר ְג ֶלי ָה ‪ֶׁ /‬של ִא ָּמא ְו ַח ְברֹו ֶתי ָה ַל ְק ֶר ְנ ְס ֶׁשן‪ֵ /‬זר ַה ִּסִּבּלֹות ֶׁשל יֹום‬
‫ְׁש ִלי ִׁשי‪ַ /‬א ֲח ֵרי ַהְּׁש ָל ְפ ְׁשטּו ְנ ֶדה ְמצֹו ֵתת‪ַ /‬ל ַּמ ְח ֶּת ֶרת ַה ֶּג ְר ָמ ִנית ֶׁשל ָהאּו ִדים‪ַ /‬ה ֻּמָּצ ִלים ֵמ ַה ָּק ֶפה אּו ְנד קּו ֶכן‪ֶׁ /‬של‬

              ‫ִּכְּכרֹות ִוי ָנה ִמי ְנ ֶכן ֶ ּב ְר ִלין‪ָ /‬ה ֶה ְל ֶּד ְנְּפ ָלאץ‪ַ /‬ה ָּמ ִרֵיי ְנְּפ ָלאץ‪ַ /‬ה ֲא ֶלְּכ ַס ְנ ֶּדרְּפ ָלאץ‪ָ /‬האּו ְמ ְׁש ַלא ְגְּפ ָלאץ"‪.‬‬

‫ַחָּיט ַּג ְז ָרן‪ְּ .‬ב ִסּמּו ֵני ִּגיר‪ִ /‬ה ְתָוה ְּגבּולֹות ִּג ְז ָרה ְו ַה ְפ ָס ַקת‬                                   ‫משפחת קיסינגר ביום הנישואין‬
‫‪ָ /‬ה ֵאׁש ֵּבין ִאיׁש ְל ִאיׁש‪ָ / .‬א ִבי ָהָיה ַמ ְׁשִּכין ָׁשלֹום‪ְ /‬וֹלא‬
‫ִּב ְמרֹו ָמיו ֶאָּלא ַּב ֲא ָד ִּמים‪ֶׁ /‬שּגּו ָפ ָתם ֻה ְתְו ָתה ַּב ֲח ִלי ַפת‬         ‫השיר שלי "מרסנד" (בית קפה ותיק של עולי גרמניה‬
‫ַּכָּפ ָר ָתם‪ֲ /.‬חלּו ִפּיּו ָתם‪ )".‬לא נהנה משנות לימוד רבות‪.‬‬                            ‫בת"א‪ ,‬ששכן בפינת רחוב פרישמן ואליזבט בן‪-‬יהודה‬
‫כשוליית חייטים הוא סיים את בית הספר היסודי‪,‬‬                                              ‫שטראסה‪ ,‬הכינוי שאותם עולים העניקו לרחוב מאחר‬
‫ונסע לברלין להשתלם במקצוע‪ .‬אולם למרות חשך‬                                                ‫שהתקשו לבטא את שמו הפרטי של מחיה השפה‬
‫ההשכלה שלו הוא הלך לעתים קרובות לתיאטרון‬                                                 ‫העברית‪ ,‬אליעזר) מדבר על המובלעת המתכנסת‬
‫ולאופרה‪ ,‬ולא כמצוות אנשים מלומדה‪ ,‬אלא כדבר‬                                               ‫בתוך עצמה של ה"יקים"‪ ,‬יוצאי גרמניה ואוסטריה‪,‬‬
‫טבעי ומובן מאליו‪ .‬כילד קטן אני זוכר את עצמי‬                                              ‫שדיברו גרמנית‪ ,‬התהלכו בשרב הכבד בחליפה‬
‫עומד ליד אבא בשעה שהוא מתגלח‪ ,‬ושומע אותו‬                                                 ‫מוקפדת של שלושה חלקים‪ ,‬התקשו ללמוד עברית‬
‫מצטט סצנות שלמות מתוך "פאוסט"; וסבי מצד‬                                                  ‫ולהסתגל למנטליות "הלבנטינית" והישירה של‬
‫אמי‪ ,‬עורך דין במקצועו‪ ,‬בא מבית עני‪ ,‬אבל בתקופת‬                                           ‫יוצאי מזרח‪-‬אירופה והצברים‪ ,‬שהיו בעיניהם גסים‪,‬‬
‫לימודיו האוניברסיטאיים חסך מזון מפיו במהלך היום‬                                          ‫מחוספסים‪ ,‬בלתי אדיבים‪ ,‬ונטולי השכלה אירופית‬
‫כדי שיוכל לקנות את הכרטיס הזול ביותר‪ ,‬בגלריה‬                                             ‫קלאסית שעליה כל זעיר‪-‬בורגני משכיל וליברלי‬
‫הגבוהה ביותר של האופרה שבה הראות חלקית‬                                                   ‫היה חייב להיות אמון (מה שנקרא ‪ .)Bildung‬אבי‬
‫ביותר‪ ,‬ובלבד שלא יחמיץ אף יצירה‪ .‬כשעלה ארצה‪,‬‬                                             ‫הרך וטוב המזג (שעליו כתבתי בין היתר‪ָ " :‬א ִבי ָהָיה‬
‫במרץ ‪ ,1939‬באחת האניות האחרונות מאירופה לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הוא כבר היה מבוגר מכדי ללמוד את החוק‬
‫המנדטורי‪ ,‬ולכן ישב שעות ליד המקלט הגדול‪ ,‬לבוש‬
‫בחליפתו ההדורה למרות שלא יצא מן הבית‪ ,‬מוצץ‬

            ‫את מקטורתו‪ ,‬ומאזין למוזיקה קלאסית‪.‬‬
‫דוגמאות אלו מלמדות על הטרגדיה של חלקים‬
‫נכבדים מיהדות גרמניה‪ ,‬אוסטריה וצ'כוסלובקיה‬
‫דוברת הגרמנית‪ ,‬שהגיעו לארץ ישראל במסגרת‬
‫העלייה החמישית (‪ :)1939 – 1932‬מקרב ה‪62,000-‬‬
‫איש שהגיעו בעלייה זו היו אמנם גם בעלי הכרה‬
‫ציונית‪ ,‬כמו אבי שהגיע לפלשתינה עוד ב‪1934-‬‬
‫(ונאלץ באניה לעמוד דום במשמר כבוד ליד ארונו‬
‫של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק‪ ,‬שנפטר‬
‫בגרמניה)‪ ,‬כמו אותם אידיאליסטים שפנו להתיישבות‬

                                                                                         ‫‪6‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11