Page 9 - Yakinton_315_DIGI
P. 9
ֶאת ַנ ְפ ִׁשי. שלהם" (בעקבות יצחק בשביס-זינגר)ַ " :אָּבא ָמא ָהיּו
ֵמ ָרחֹוק. עֹו ִׂשים ּתֹורֹות ִ /ל ְׁשמֹר ַעל ָה ֲאסֹונֹות ֶׁשָּבאּו ִ /ל ְפ ֹקד
אֹו ָתם ְו ִנ ְׁש ֲארּו ַ /לַּלְי ָלהַ /.ע ְכ ָׁשו ְּכ ֶׁש ֵּמת ַאָּבא ִנ ְׁש ֲא ָרה
ִמ ְ ּל ַמ ְע ָלה. ִא ָּמא ְ /וָי ֶדי ָה ְמ ֵלאֹות ָ /אסֹוןְ /.ו ִל ְפ ָע ִמיםְּ ,כ ֶׁש ֵאי ָנּה
ְּב ִלי ָל ַג ַעת. ַמ ְסֶּפ ֶקת / ,הּוא ִמ ְת ַנֵּפל ָע ֶלי ָה ֵמ ָאחֹור ְּ /כ ֶׁש ְד ָק ָטן ׁשֹו ָבב
המשקעים הקשים ,בצד הזכרונות הנעימים ,שאמי
הורישה לי ,הם אמנם מטען סובייקטיבי שאינו ִּ /כ ְמ ַעט חֹו ֵנק אֹו ָתּה ֵ /מ ַא ֲה ָבה".
מאפיין בהכרח את כל המשפחות היקיות ,אך יש בהם לעזרתה של תחושת המירמור של אמי בא החינוך
יסודות המשותפים לד.נ.א .האתי והתרבותי הקיבוצי היקי הספרטני ,המשטר הפטריארכלי .הילד נתפס
של העדה .יחד עם זאת ,צידה החיובי של המטבע, כמבוגר קטן עם כל עול החובות ומיעוט הזכויות
הניזון גם כניגוד דיאלקטי וכתמריץ מהצד השלילי, של המבוגר .כמסורת עוד מימי המשטר הפיאודלי,
מגלם בחובו מגוון רחב של תכונות ראויות לשבח נתפס האב כריבון הכל יכול במשפחה ,האם היא
שעמיתיי לקהילה היקית ואני ממשיכים לשאת הכינור השני ,ועליה גידול הילדים ומילוי שלושת
איתנו ,ואני מזהה אותם גם אצל ילדיי :מוטיבציה ה K-הידועים( Kinder, Küche, Kirche :ילדים.
חזקה ,פרפקציוניזם ,יושר מוחלט ,כוח רצון ,סירוב מטבח .כנסיה) ,והילד הוא הנתין האמור להיות צייתן
"לעגל פינות" ,סקרנות אינטלקטואלית ,רמה גבוהה וכנוע ,ולהשביע את רצון אדוניו .במקרה שלי זה היה
של אליטיזם תרבותי ,ומתחת לריסון העצמי והחזות ההפך :האב היה הרחום והסלחן ,האם הייתה "הנוגש
הנוקשה – מצבורים של רגש ושל ...אהבה .אם יש הנוקשה" :אין לחבק את הילדים ואין לנשקם מעבר
שיר המבטא לגבי את המורכבות היקית של אמי ,זהו למידה ,אחרת יתקלקלו; ליד השולחן יש לשבת זקוף,
השיר "אם בכלל" שנכתב בתקופת מחלתה הסופנית אין להניח מרפקים על השולחן; על הילד לדבר רק
בשנתה ה ,97-באוגוסט ,2019כשהיא מאוד הפשירה בנטילת רשות; והוא יהיה תמיד האחרון שיזכה במנת
והתרככה ,בעיקר במגעה עם נכדיה אך ברגעי חסד המזון (עוד כשילדי היו קטנים הם מהר מאוד קלטו,
גם אתי ,רגעים מעטים מדי ,שכן מספר ימים לאחר שאצל הסבתא הפולנייה הם הראשונים בתור ומותר
חיבורו של שיר זה ,היא הודיעה לאחי ולי בדעה להם להשתולל; אצל הסבתא היקית אין פוצים את
צלולה שדי לה ,שאיננה רוצה לחיות עוד ,שהיא הפה ,ויושבים לשולחן יפה ,בזרועות שלובות) .אינני
תשכב במיטתה ,תסרב לאכול ולשתות ,והמכאניזם זוכר שזכיתי אי פעם מאמי למחמאה לבבית ,חמה,
המותש ממילא שלה יסיים את המלאכה .כך קרה. הבאה מן הלב .אם הבאתי הביתה תעודה מלאה
כוח הרצון היקי .והשיר הבא הוא מחווה לא רק לזכר בעשיריות ובתשיעיות ,היא לא הייתה מתייחסת
אמי ,אלא לזכר עדה אומללה ומופלאה מאין כמוה, ועוברת לסדר היום .בבגרותי שאלתי אותה פעם איך
עדת היקים. לא חשה באורח טבעי שבנה היה זקוק למילה טובה
" ַא ְתּ ְׂשרּו ָכה ְּב ַחּלּו ֵקְך ִּכ ְמ ִגַּלת ְק ָלף ְּ /פ ִרי ָכה ּו ַמ ְצ ִהי ָבה על הישגיו" .נו טוף" – היא אמרה לי – "סה היה בארור
ֶׁשל ּתֹו ְלדֹות ִיּסּו ַרִיְךֵ /.ס ֶדר ַהְּפ ָר ִקים ְמ ֻא ְר ָּגן ְלמֹו ֵפת שתקבל , 100אז למה לעשות מסה עניין?" .והאיפוק
ַּב ֲח ֹר ֶׁשת ְ /ק ָמ ַטִיְךָּ .ת ִמיד ָהִיי ָת ְמ ֻת ְכ ֶנ ֶנתַ .הּכֹל ִ /נ ְר ַׁשם הרגשי הזה ,שלא שיקף את הגאווה על ילדיה והריגוש
ְו ִנ ְמ ַחקּ .כֹו ֵלל ַהְּי ִציאֹותּ / .כֹו ֵלל ְי ִצי ָא ִתיִ / .נ ְר ַׁש ְמ ִּתי/ . שהתחוללו בתוכה פנימה ,כפי שלמדתי בשלבים
ִנ ְמ ַח ְק ִּתיֲ / .א ַנ ְחנּו יֹו ְׁש ִבים ֶזה מּול ֶזה ִּכ ְׁש ֵני ְ /מ ַפ ְּק ֵדי מאוחרים יותר בחיים ,לווה בצורך כפייתי בשליטה,
ְצ ָבאֹות ֻמ ָּת ִׁשים ַו ֲערּו ִכים ַ /ל ֲח ִתי ָמה ַעל ִּפּיּוס ִהי ְסטֹו ִרי. כפי שכתבתי עוד שלוש או ארבע שנים לפני מותה,
ַעל ֶ /ל ְחֵיְך ַהְּצפּו ָדה ֲא ִני ְמ ַחֵּפׂש ֶאת ַהּׁשּו ָרה ֶׁ /שָּבּה ָע ַלי
ַל ְחּתֹם ִּב ְנ ִׁשי ָקה ּו ְמ ַנ ֶּסה ְ /ל ַפ ְע ֵנ ַח ֵאיְך הֹו ִגים ִּב ְׂש ַפת והיא כבר בת 94או :95
ַהְּכ ֵאב ֶ /את ַה ִּמָּלה ַא ֲה ָבהִ / .אם ִּב ְכ ָלל". במגירות אמי
ִּב ְמ ֵגירֹות ִא ִּמי
*הכותב הוא פרופסור בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת
ָמ ָצא ִתי ַ ּת ְצלּו ֵמי ֲאִויר
תל אביב ,משורר ,שחקן ומתרגם. ֶׁש ִּמּפּו
MBיקינתון .גיליון . 315אלול התשפ"ב .ספטמבר 9 2022
