Page 26 - EREVEREV 3058
P. 26
והסייעת ,אלא שבפועל לאחר השיחהעם הסייעת היא גילתהכי למעשה בזמןשבר את היד בגן חינוך מיוחד בעיר- חדשות
הפציעה רק הסייעת נותרה בחוץ עם כל הילדים כי הגננת נכנסה לגן עם ילד בעירייה לא לוקחים אחריות
שהיה צריך לשירותים. המשך מעמ' 22
עוד שמעה האם מהסייעת כי בנה היה נוהג להתגלש בדרך מסוכנת אבל היא
השפתיים שלו היו קצת כחולות בקצוות ואני בלחץ ביקשתי להבין בכל פעם הייתה משכיבה אותו כדי שלא יחליק בישיבה אלא שהפעם ,מכיוון
מה הפעם קרה? הגננת החליפית שהייתה בגן מיהרה להבהיר לי שהושארה לבדה בחצר ,היא לא הספיקה להגיע אליו והוא נפל" .עוד מספרת
שכלום לא קרה והוא רק נפל על היד ולא נראה לה שזה רציני ,אבל הסייעת לאם כי דיווחה לאגף שהמגלשה 'לא מסודרת' אבל אף אחד לא עשה
בגלל שהוא בכה הרבה אז היא הושיבה אותו בעגלה כי קל לו יותר עם זה כלום .כשהאם ביקשה להבין מהסייעת למה לא התקשרו אליה כדי
עליה .הדבר הראשון שביקשתי כמובן להבין זה למה לא התקשרו לעדכן אותה על הפציעה היא מספרת שלאחר הפציעה הגננת בגן מיהרה
אלי כדי לעדכן והיא הסבירה לי שמאחר וזה קרה לא מזמן ומאחר להתקשר לגננת השנייה על מנת שתגיע" .את מבינה את הדברים האלו? היא
והיא ידעה שאני אמורה להגיע לגן לא היה טעם להלחיץ .ישבתי עם מיהרה לצלצל לגננת השנייה כי היה לה ברור שמשהו לא בסדר קרה כאן ועל
רונן על הרצפה ,לחוצה ,מנסה להירגע בעצמי ולהרגיע אותו והילד צורח .מנת שהן ימלאו את דו"ח הפציעה לפי מה שהן רוצות ולא לפי מה שבאמת
הרמתי לו בעדינות את שרוול החולצה הארוכה ביד שמאל ונחרדתי לראות קרה בפועל .זמן לתקשר לגננת השנייה היה לה ,אבל לא היה לה זמן ורצון
להתקשר אלי ולעדכן אותי על מה שהיא הגדירה את העצם שלו בולטת .זו יד קטנה של ילד בן
כ"לא קרה כלום" .הרי אם לא היה קורה כלום
היא לא הייתה ממהרת להקפיץ את הגננת השנייה ארבע .אי אפשר היה לפספס את העיוות .את
מבינה ,היא לא טרחה אפילו להרים את השרוול
שמתברר שהייתה ככל הנראה בגן כשאני הגעתי כדי לבדוק מה עם היד של הילד ורק אמרה לי שלא
לאסוף את הילד אבל לא טרחה לצאת אלי".
קרה לו שום דבר רציני" ,זועמת האם שמיהרה
להזמין למקום מונית לבית החולים".
"הגננת לא טרחה לקרוא לעזרה ראשונה" סיוט של שיקום
ג .הזועמת מראה לי חוזר מנכ"ל בו נכתב
מפורשות" :שירותי עזרה ראשונה לתלמיד
ניתנים בעזרת מד"א בכל מקרה של פציעת תלמיד במיון מיהרו לזהות את הפציעה והרדימו הרדמה
מלאה את רונן כדי שלא יסבול במהלך הטיפול בו.
יש לפנות למוקד הייעודי וכן למוקד העירוני "הרופא יצא אלי ועדכן שיש שברים בשלוש
באמצעות לחצן מצוקה הפועל בין השעות -7:30
."17:30 עצמות .רונן עבר ניתוח לכל דבר בלי מעורבות
כירורגית .החזירו לו את העצמות למקום וגיבסו
"-הן לא טרחו בכלל לקרוא לעזרה ראשונה ואפילו את כל היד .אני לא אשכח את הרגע שהוא התעורר
לא טרחו לשים לו קיבוע של משולש מבד".
האם שגילתה עכשיו פרטים חדשים על המקרה מההרדמה ונבהל כי לא הבין איפה הוא ומה קרה
לו .הוא כל הזמן ביקש "תורידו לי את היד ,התכוון
מיהרה לפנות לעיריית אילת בדרישת פיצוי" ,לא כמובן לגבס ,הטיח את הראש והיה היסטרי מאוד.
ביקשתי להתעשר על חשבון העירייה ,בסך הכל
הגעתי למסקנה שאם הוצאתי כל כך הרבה כספים כשהרופא ניגש אליו כדי לעזור זה רק החמיר את
הלחץ שלו .לקח לא מעט זמן עד שהילד נרגע.
על טיפולים לטובת שיקום הילד לא יקרה כלום החודש הראשון היה קטסטרופלי .הקושי לקלח
אם העירייה תיקח על עצמה אחריות על מה שקרה
במסגרת הגן ותפצה אותנו על הדברים". אותו ,בכל פעם שהיה מרים את היד היה דופק את
הגבס בראש ,הוא כל הזמן ניסה להוריד את הגבס
ג .טענה ללקויים במצב המגלשה אך נדחתה שהציק לו ,בקיצור סיוט ,ובכל הזמן הזה אף אחד
בטענה כי המגלשה נבדקה ונמצאה תקינה .גם
טענותיה כי בניגוד למותר נשארה הסייעת בלבד מהגן לא טרח לצלצל ,לשאול ,לברר מה שלומו,
כלום.
בחצר עם כל הילדים ,מה שגרם לדבריה לתאונה בשלב הזה כבר היה לי ברור שהבן שלי לא חוזר
של בנה ,גם טענה זו נפלה על אזניים ערלות ועל
מערכת שלא מוכנה לפצות" .אז הם יכולים לטעון יותר לגן הזה .שלושה חודשים הוא היה בבית
בשיקום ,עם גבס שנשאר על היד יותר מחודשיים
שהמגלשה הייתה תקינה ,השאלה אם המגלשה וחצי ,בלי מסגרת ,בלי כלום .ילד חינוך מיוחד
מתאימה לגן של ילדים עם צרכים מיוחדים" ,היא
אומרת ,ומדגישה שמסביב למגלשה ,בניגוד חייב תמיכה ,מסגרת ,צוות טיפולי והוא רק הלך
אחורנית בתקופה הזו" .אחרי 4חודשים ואין
לנדרש על פי חוזר מנכ"ל ,אין עובי מספיק כדי ספור טיפולים ביניהם פיזיותרפיה ,ריפוי בעיסוק
לרכך במידה של נפילה" .יש בחצר דשא סינטטי
דק והרוס ,קרחות של ריצוף ואין שום דבר שיכול ומה לא ,רונן עבר לגן חדש .גן עירוני רגיל עם
סייעת צמודה וג .אמו מלאה שבחים על השינוי ועל
לספוג במידה של נפילה ובמיוחד בגן של ילדי הקפיצה המשמעותית שעשה מאז הצטרף לגן:
חינוך מיוחד אלו מסוג הדברים הכי חשובים
שיהיו" ,היא אומרת ומוחה על כך שבעירייה "הוא התחיל לדבר ,לאכול ,הילד פורח ורק מחכה
ללכת לגן ,מה שרק גורם לי להבין שמשהו בגן
בוחרים במקום לעזור לה ,להתנער מאחריות. הקודם באמת לא היה בסדר .היום יש לי ילד שמח
"הרי ברור שבכל הסיפור הזה נעשה ניצול ציני של
ילד שהוא חסר ישע ,ילד שלכולם בגן היה ברור ומאושר שמצייר ,מתקשר ,יש לו חברים וכל אלו
בזכות הגננת המשובחת ענבר ברימר משיח
שלא יוכל לדבר ולספר מה באמת קרה ולכן הן והסייעת הצמודה נועה שלקחו אותו קדימה
שינו בדו"ח את הדברים שקרו באמת והציגו מצג
לא נכון" ,טוענת האם שלא מוכנה לעבור על מיליון צעדים .אני חושבת על גן חינוך מיוחד שהיו
הדברים לסדר היום וכבר פנתה לעורך דין שייצג בו שמונה ילדים ,גננת ושתי סייעות ואנשי צוות
חצר הגן בו נפגע הילד טיפוליים ולא יכולה להבין איך עם כל הצוות הזה
אותה בתביעה נגד עיריית אילת ומשרד החינוך" .הסיפור הזה שואב ממני כל הוא נפצע שוב ושוב".
אנרגיה אפשרית .ביקשתי להגיע לפשרה ,התפשרתי על סכום הגיוני שיכסה
את כל הוצאות הטיפולים ,אבל בעירייה בוחרים להמשיך ולהקשות עלי",
היא אומרת ומבטיחה לא לנוח עד למיצוי זכויות בנה. רוצה למצות את הזכויות
בתום השנה הכי קשה בחייה ,לאחר שהצליחה לייצב את בנה ,לאחר
שהעבירה אותו לגן החדש ולאחר שעבר את כל ההליך השיקומי של היד
עורך דינה של האם ,דן סודאי מסר השבוע ל'ערב ערב'" :בימים אלו בסיומו הובהר לה כי בנה נשאר עם פגיעה לטווח ארוך ,החליטה ג .שהגיע
מתגבשת במשרדי תביעה נגד עיריית אילת ומשרד החינוך .לצערי מדובר הזמן למצות את זכויות הילד שנפצע בגן" .בחודש שעבר עודכנתי שהילד נותר
בדפוס שחוזר על עצמו בעיר אילת בו ילדי החינוך המיוחד נופלים בין עם מגבלת תנועה ביד" ,היא מספרת" ,הוא לא מצליח להחזיק כלי כתיבה כי
הכסאות ולא מקבלים את הדברים שמגיעים להם .לאחר שעבדתי על יש לו מגבלת תנועה ביד ,מגבלה קלה במרפק ותופעות פוסט טראומה
החומרים בתיק נדהמתי לגלות את הסתירות הקיימות בין הגרסאות .לצערי מהחשש שאם יעשה תנועה כזו או אחרת זה יכאב לו .זו גם הסיבה שנאלצנו
זו לא פעם ראשונה וככל הנראה גם לא הפעם האחרונה שהורים לילדי החינוך
לוותר על העלייה לכתה א' בשנה הבאה".
המיוחד בעיר נתקלים בקשיים". לפני כחודש החליטה ג .לחקור סוף סוף את האירוע שהיה טראומתי כל כך
ממחוז הדרום במשרד החינוך נמסר בתגובה" :ביטחונם ,רווחתם ,שלומם עבורה ועבור בנה" ,את חייבת להבין שרק עכשיו היה לי זמן לעצור ולחשוב,
ומוגנותם של כל באי הגן הם שניצבים לנגד עיניו של צוות החינוך לאורך כל לבדוק ולחקור" ,היא מסבירה לי מדוע המתינה עם הדברים קצת מעל לשנה.
"הבנתי שעם הנזק שנגרם לילד הגיע הזמן למצות את הזכויות שלו .רק לאחר
יום הלימודים. שיחת טלפון שעשתה עם הסייעת שהייתה עם בנה בחצר המשחקים בזמן
אשר לאירוע המצער ,על פי דיווח הגננת ,לאחר שהתלמיד נפל הצוות החינוכי הפציעה הבינה האם עד כמה חמור היה המקרה ועד כמה ניסתה המערכת
טיפל בו והרגיע אותו .האם הגיעה לגן לאסוף את בנה סמוך למועד נפילתו ואז לטייח את הדברים .פתאום הבנתי את כל מה שלא ידעתי קודם .פתאום
דווח לה על שאירע .מפאת צנעת הפרט לא ניתן להרחיב על התלמיד הבנתי שיותר מאשר הצוות דאג לבן שלי לאחר הנפילה היה להם חשוב
לכסת"ח את הדברים ולמלא דו"ח פציעה שאיך לומר בעדינות ,לא היה נכון.
ומאפייניו .האירוע דווח למשרד החינוך ותוחקר על ידי הפיקוח לעומקו“.
ג .מראה לי את דו"ח הפציעה בו כתוב כי בזמן הפציעה נכחו בחצר הגננת ממשרד החינוך נמסר כי" :המתקנים בגן באחריות עיריית אילת".
▪ www.yomyom.net ▪ 03.03.22 ▪ 26

