Page 157 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 157
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
פרק שלישי ָּ -באנינ ֹּו ָּזאר ָּקא ִני
ְׁוַאל ְׁת ִהי ַּמ ְׁפ ִליג ְׁל ָּכל ָּד ָּבר 'ַאל ְׁת ִהי ָּבז ְׁל ָּכל ָא ָּדם
ְׁואין ְׁלָך ָּד ָּבר ֶשאין ל ֹּו ָּמק ֹּום' ֶשאין ְׁלָך ָא ָּדם ֶשאין ל ֹּו ָּש ָּעה
(אבות ד .ג.) .
ניסן ,ה' שע"ח -ניסן ,ה' שע"ט [אפריל – 1618אפריל 1619למניינם]
ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא ,צפון ההר המערביְׁ ,ט ִריּפ ֹּו ִליטניה.
כארבעה חודשים לאחר מעשה הונאת הערבי הכחול התקבלה החלטתם
לצאת יחד ל ֻטו ָּוא ַּפה־אל־ ְׁכ ִבי ָּרה ,אולם שנים עשר חודשי הכנות נוספים
חלפו עד שהצליחו ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו לצבור את הצידה ,הסחורות והמעות
הנדרשות למסע .בהסתמכם על דיווחי בחורים צעירים אודות ה ֻטו ָּוא ַּפה־
אל־ ְׁכ ִבי ָּרה הראשונה שלהם ,טעו תחילה להעריך כי אך חדשיים-שלושה
יידרשו להם כדי להיערך למסע .אולם הערכתם הסתמכה על ההנחה
השגויה כי כמוהם כאותם הבחורים אשר עתותיהם בידיהם להקדישן
להכנות למסע ומשפחותיהם הגדולות מתגייסות בהתלהבות לסייע בעדם.
אולם ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו תכננו לצאת למסע ללא אישור הוריהם ולכן ,כמובן,
לא יכלו לקבל סיוע ממשפחותיהםָּ .ב ֲע ַּדאש נשלח באותו אביב להתלמד
בהלכות שחיטה אצל ִרי ִבי ִלי ָּיאהּו זּו ֲארץ מ ַּב ִני־ ָּע ַּבאס ,הכפר השכן .למרות
שידע הלכות שחיטה לפחות כמו ִרי ִבי ִלי ָּיאהּו ,העדיף ִרי ִבי ִישּו ַּע לצמצם
עד כמה שאפשר את מגעיו עם בנו הסורר .מעבר לשעות הלמידה הארוכות
עם ִרי ִבי ִלי ָּיאהּו ,אשר דקדקן גדול היה ומאריך מאוד בהסבריו ,נדרשו
מ ָּב ֲע ַּדאש עוד כשעתיים לילך ולשוב בין ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא ל ַּב ִני־ ָּע ַּבאס .גם סּוסּו
נדרש ,ככל בן חמש עשרה שסיים את לימודי הקודש אצל ה ִרי ִבי ,למלא
חובותיו ולסייע להוריו בחנות האספקה המשפחתית מבוקר עד ערב.
את מעט השעות הפנויות שעמדו לרשותם ,ניצלו השניים לצבירת
סחורות וכסף בדרכים שונות .אספו וייבשו תמרים שהושארו על ידי
הגודרים בבּוס ַּת ִנים .מעצי התאנה הצומחים במורדות התלולים ,עצים מהם
נמנעו אנשי הכפר שכן עלול שכרם לצאת בהפסד שבירת העצמות אם יפלו
147
