Page 155 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

‫דורון בן שאול‬ ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫אלא קּו ְׁש ָּטא ְׁד ַּחיּו ָּתא ְׁד ִל ָּבא‪ 141‬ומתוך שטועם האדם טעם מוות‪ ,‬באה רוח‬
‫הר'ּו ָּלה ומטמאה תודעתו‪ .‬בחזיונות לילו הציגה בפניו הר'ּו ָּלה בצבעים‬
‫עזים את סיפורי חבורת הנשים של ְׁח ֶב ָּקה אודות ַּב ַּנאת אל־ ָּכ ִהי ַּנא‪ .‬הנשים‬
‫אשר העזו מול הססנות הגברים‪ .‬אשר אחזו בחרב‪ ,‬עת התחפרו הגברים‬
‫ב ָּח ְׁפר ֹּות‪ .‬הנשים אשר כמוהו מרדו באבותיהן והתרחקו מהם‪ ,‬משנות את‬
‫הכללים המיושנים הכובלים אותן‪ .‬כשהיה ָּב ֲע ַּדאש מתעורר וחוזרת אליו‬
‫נשמתו‪ ,‬לא זכר דבר מחלומותיו שכן מחּוכמת הייתה הר'ּו ָּלה ודחקה אותם‬
‫אל חביון תודעתו אולם ליבו‪ ,‬השתוקק ביתר שאת ליציאה ל ֻטו ָּוא ַּפה‪ .‬כיוון‬
‫שלא ידע להגדיר לעצמו את יעדיו ואת אשר הוא מצפה למצוא במהלך‬
‫ה ֻטו ָּוא ַּפה‪ ,‬אימץ ָּב ֲע ַּדאש את תכניתו של סּוסּו כמתווה הפעולה ההגיוני‬
‫והמעשי אשר יגאל אותו מייעודו אשר נכפה עליו ויאפשר לו לעצב את‬

‫גורלו במו ידיו‪.‬‬

‫‪ 141‬מידת החיים של הלב‪ ,‬חלק קטן של הנשמה הנותר בגוף בזמן השינה ובזכותו יכול‬
‫האדם להקיץ בבוקר משנתו‪( .‬עפ"י הזהר‪ ,‬חלק א דף פג ע"א)‬

‫‪145‬‬