Page 158 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

‫ספר שלישי ‪ -‬רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער‬ ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫במורד‪ ,‬ארו תאנים וחרזו אותם לעיגולי דבלה‪ .‬את מחרוזות התאנים‬
‫ועיגולי התמרים חילקו לשני סוגים‪ .‬אלו שהיו במצב טוב ויכלו להישמר‬
‫זמן ארוך‪ ,‬אוחסנו בכדי חרס והוחבאו במערה קטנה מחוץ לכפר‪ .‬את הסוג‬
‫השני‪ ,‬הפירות אשר גם ייבוש טוב לא יוכל להאריך את חייהם‪ ,‬מכר סּוסּו‬
‫בחנותו של אביו בהיעדרו‪ ,‬בשעה שבין מנחה לערבית‪ ,‬אז נהג שם‪-‬ט ֹּוב‬
‫לשבת עם גברי הכפר במבואת בית הכנסת‪ .‬כשהם שותים ָּש ֶאּה־‬
‫ב'ל ָּקא ַּקאו ִוי ָּיה‪ 142‬דנו הגברים ברוב טעם ותבונה בנושאים העומדים ברומו‬
‫של עולם כגון זהותו של מושל המחוז הבא‪ ,‬מי ינצח במאבק בין שבטי‬
‫ה ָּג' ָּפא ָּרה וה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה וכמות הגשמים הצפויה בחורף הקרוב‪ ,‬נושאים בהם‬
‫לאיש מהם לא היה מושג ולא השפעה‪ .‬את מכירותיו הפרטיות הקפיד סּוסּו‬
‫לשמור לעוברי אורח ונוסעי שיירות ולא לתושבי הכפר אשר חיבה יתרה‬
‫הייתה להם לקנות בהקפה ולדחות תשלומיהם עד בוא משיח צדקנו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬היה חשש כי יתלוננו חלילה אצל שם‪-‬ט ֹּוב על המחיר המופקע‪ ,‬יש‬

‫להודות‪ ,‬שגבה סּוסּו על סחורתו‪.‬‬
‫בחפשו אפיקים עסקיים נוספים‪ ,‬הציע סּוסּו כי יכין ָּב ֲע ַּדאש עוד כ ִתי ָּבאת‬
‫מזויפות‪ ,‬כמו הכ ִתי ָּבא שמכר לערבי הכחול‪ ,‬אותן ימכור במחירים‬
‫מפולפלים ל ָּפ ָּלאחין הפתאים ונוסעי השיירות החרדים מהסכנות האורבות‬
‫בדרך‪ .‬להפתעתו של סּוסּו‪ ,‬שהתלהב מאוד מהרעיון של עצמו‪ ,‬דחה‬
‫ָּב ֲע ַּדאש את הצעתו בתקיפות‪ .‬אף שכלפי חוץ התגאה במעשה ההונאה‪,‬‬
‫ייסר ֹּו מצפונו על הפגיעה שפגע בקדושת הכ ִתי ָּבאת והאכזבה שגרם לאמו‬
‫ולאביו‪ .‬כדי לפצות על אבדן הרווחים שב ֹּכח מן הכ ִתי ָּבאת המזוייפות‪ ,‬החל‬
‫ָּב ֲע ַּדאש לקלוע מעלי לולבים סלי צד לאוכפי גמלים‪ .‬את הסלים מכר סּוסּו‬
‫לאנשי השיירות במחיר מפולפל כמעשי ידיו של אּומן מומחה‪ ,‬בן לשושלת‬

‫עתיקה של קולעי סלים‪.‬‬
‫במקביל לאיסוף הממון והסחורות היו צריכים הבחורים‪ ,‬אשר מעולם‬
‫לא התרחקו מכפרם יותר מכתריסר פרסאות‪ ,‬ללמוד את הדרך אשר ילכו‬

‫‪ 142‬תה חזק שבוטנים קלויים צפים בו‬

‫‪148‬‬