Page 253 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 253

‫דורון בן שאול‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

                                               ‫פרק רביעי ‪ַּ -‬מּנַּח יָּד‬

                                                                     ‫' ַּב ֹּב ֶקר ְׁז ַּרע ֶאת ַּז ְׁר ֶעָך ְׁו ָּל ֶע ֶרב‪ַ ,‬אל ַּתּ ַּנח ָּי ֶדָך‬
                                                                        ‫ִכי אי ְׁנָך י ֹּודע אי ֶזה ִי ְׁכ ָּשר‪ֲ ,‬ה ֶזה א ֹּו ֶזה‬
                                                                        ‫ְׁו ִאם ְׁשני ֶהם ְׁכ ֶא ָּחד ט ֹּו ִבים' (קהלת‪ ,‬יא)‬

                                                    ‫אייר ה'שע"ט [מאי ‪ 1619‬למניינם]‬
                                  ‫בית‪ָּ -‬חא ִתיק ָּבה‪ַ ,‬א־ ַּס ְׁח ָּרּא ַאל־כּו ְׁב ָּרא‪ ,‬ארץ ֱפ ָּזאן‪.‬‬

‫העניין שעורר סיפורה של ה ָּכ ִהי ַּנא בלב ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו התקשה‬
‫להתחרות במחיר שגבה מאמץ עיכול תבשילי הקדירה השמנים‪ .‬ביגע רב‬
‫עצרו עפעפיהם מצנוח וראשיהם מהישמט‪ .‬מאבק אורחיה בעייפותם לא‬

                    ‫נעלם מעיניה של ָּלא ְׁמ ַּיה אשר עצרה דבריה ואמרה‪,‬‬
‫'סלחו לי אורחי היקרים‪ ,‬שקעתי בסיפורי ושכחתי כי עדיין תשושים אתם‬
‫מיגיעת המסע‪ .‬אף כי נעמתם לי מאוד בערב זה‪ ,‬אניח לכם כעת לפרוש‬
‫לשנתכם‪ .‬מחר תיפגשנה עימכם גזבריות שבטנו ותצגנה בפניכם את‬
‫הסחורות המיובאות מארצות ה ַּסא ֶהל ואת מחיריהן‪ .‬לאחר שתנוחו מעמל‬
‫יומכם‪ ,‬אשמח אם תכבדוני ותחלקו עמי שוב פת ערבית‪ .‬אחר הסעודה נוכל‬

                                                   ‫להמשיך בסיפורנו‪.‬‬
‫לאחר אמירת משפטי הנימוס המקובלים בשבח האכסניה‪ ,‬המארחת‬
‫ומזונה‪ ,‬תם ביקורם בהיכל משכן ה ָּכ ִהי ַּנא‪ .‬לילה נטול ירח כיסה את המדבר‬
‫ורק הבהובים אחרונים של מדורות הערב האירו בתשישות דרכם חזרה‬
‫לאוהל‪ .‬בהגיעם לאוהל‪ ,‬כשל סּוסּו העייף פנימה ואילו ָּב ֲע ַּדאש התעכב‬

                               ‫לרגע להודות ל ַּחאר ָּסאת המלוות אותם‪,‬‬
‫' ַּכ ַּת׳ר ח׳י ַּרכּום‪ '248‬אמר וכיוון דבריו ל ַּנ ֲע ָּמה ִבי ְׁנת‪ָּ -‬לא ְׁמ ַּיה‪' ,‬ללא הדרכתן‬
‫האדיבה היינו בוודאי כושלים על אחד האוהלים ומעוררים מהומה'‪ ,‬נסיונו‬
‫המגושם להתלוצץ לא הפיק אלא ניד ראש רשמי אולם נדמה היה ל ָּב ֲע ַּדאש‬

                         ‫כי ראה צל מרומז של חיוך על פניה של ַּנ ֲע ָּמה‪.‬‬

                                                                  ‫‪ 248‬תבורכו בכל טוב‬

                                     ‫‪243‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258