Page 333 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 333

‫דורון בן שאול‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

                                        ‫פרק ראשון – ְׁכלי ֶהם רי ָּקם‬

                                                                ‫' ְׁו ַּא ִדרי ֶהם ָּש ְׁלחּו ְׁצ ִעירי ֶהם ַּל ָּמ ִים ָּבאּו ַּעל‪-‬ג ִבים‬
                                                                           ‫ֹלא‪ָּ -‬מ ְׁצאּו ַּמ ִים‪ָּ ,‬שבּו ְׁכלי ֶהם רי ָּקם‪,‬‬

                                                                    ‫ֹּבשּו ְׁו ָּה ְׁכ ְׁלמּו‪ְׁ ,‬ו ָּחפּו ֹּרא ָּשם'‪( .‬ירמיהו יד‪ ,‬ג)‬

                                      ‫ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא‪ ,‬צפון ההר המערבי‪ְׁ ,‬ט ִריּפ ֹּו ִליטניה‪.‬‬
                                                ‫י"ח תמוז ה'שע"ט [יולי ‪ 1619‬למניינם]‬

‫שלושה חודשים מיום שיצאו למסעם‪ ,‬שלוש שעות מזריחת החמה‪,‬‬
‫החלו ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו לטפס במשעול המוביל מ ָּק ֲה ַּסת ל ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא‪ .‬תכניתם‬
‫לחמוק מפגישה מיותרת עם סקרנים ומכרים עלתה יפה ומלבד שני ילדים‬
‫מלוכלכים השקועים במשחקם לא פגשו איש בדרכי הכפר הריקות‪ .‬כאשר‬
‫הגיעו לנקודה בה מתפצלות הדרכים ל ָּח ְׁפר ֹּות של משפחותיהם נעמדו‬
‫השניים‪ .‬לרגע קצר שקל כל אחד מהם שמא עליו לחבק את השני לפרידה‬
‫אולם כיוון שחששו איש מתגובתו של חברו למחווה הרגשנית‪ ,‬נשארו‬
‫שניהם עומדים במקומם ואינם יודעים מה לומר‪ .‬לאחר שתיקה קצרה אמר‬
‫ָּב ֲע ַּדאש‪ַּ ' ,‬מע ַּא‪ַּ -‬ס ַּלאמה‪ ,337‬וטפח ברישול על כתפו של סּוסּו‪ִ ' .‬א ַּל ַּא‪-‬‬
‫ל ַּקאא‪ ,'338‬טפח סּוסּו חזרה על כתפו של ָּב ֲע ַּדאש והשניים פנו איש לביתו‪.‬‬
‫ָּב ֲע ַּדאש טיפס בשביל המתפתל בין משוכות הסירה הקוצנית‪ ,‬הטרשים‬
‫וגלי האבנים‪ .‬מזהה את דלתות הכניסה ל ָּח ְׁפר ֹּות השכנות‪ ,‬נחבאות בין‬
‫מצבורי אשפה אשר נערמו שם כדי להסתירן מעיני זרים וזדים‪ .‬לראשונה‬
‫בחייו ראה ָּב ֲע ַּדאש את שבילי כפרו בעיניו של הבא מבחוץ‪ .‬הוא חשב על‬
‫השבילים הצרים התחומים בטרשים ובזבל בהשוואה למרחבי ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא‬
‫המנצנצים בשמש‪ .‬על קשיחותו המסוגרת של ההר לעומת שפעת אוהלי‬
‫ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה הצבעוניים הפרושים כזנב טווס סביב אגם בית‪ָּ -‬חא ִתיק ָּבה‪ .‬על‬
‫צלע ההר מולו התנוסס בית הכנסת של ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא‪ ,‬קירותיו רעועים וחלונות‬
‫קטנים פעורים בהם ברישול‪ ,‬כקרעים בבגדיו של יתום‪ .‬ההשוואה בין פאר‬

                                                            ‫‪ 337‬שלום (כברכת פרידה)‬
                                                                       ‫‪ 338‬עד שניפגש‬

                                     ‫‪323‬‬
   328   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338