Page 337 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 337
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
הנימה המזלזלת בקולו של אביו העלתה ב ָּב ֲע ַּדאש גל כעס לא-רצוני,
אולם זה שכך כלעומת שבא משנזכר כי ביושר זכה לכל הבוז והלגלוג
שיוטחו בו מעתה ועד קץ הימים .גם ִרי ִבי ִישּו ַּע ,שציפה לתשובה המתריסה
הרגילה של בנו ,הופתע משפלות הרוח בה השיב לו.
'חטאתי ,עוויתי ,פשעתי' אמר ָּב ֲע ַּדאש' ,חטאתי לך ,עוויתי לאמי
ופשעתי בחברי .למרות שאיני ראוי לכך ,אנא סלח לי .הרשה לי לחזור
להיות בן ָּחיּון ,להיות בנך'.
'אם אחר נטיית ליבי הייתי הולך' ענה ִרי ִבי ִישּו ַּע בקול קשה ומרוחק,
'שוב לא הייתה כף רגלך דורכת בכפר .אולם ל ֲאד ֹּון ַּה ְׁס ִליח ֹּות ,אשר ברחמיו
חס עליך והותירך בחיים ,יש כנראה תכנית אחרת עבורנו .אולם אל תתעה
לחשוב' הוסיף למראה ההקלה על פניו של ָּב ֲע ַּדאש' ,כי בעבורך השיבך
ח ֹּונן ַּה ְׁשא ִרית אל הכפר .רק בזכות אבותי הקדושים ניצב אתה כאן היום,
תשובה לתפילתם כי לאָּ -יסּור ִרי ִבי מבית חיּון'
'תודה' ,החל ָּב ֲע ַּדאש לומר אך נקטע בחוסר סבלנות על ידי ִרי ִבי ִישּו ַּע,
'אין לי חפץ בתודותיך ולא עניין בדבריך .את הימים הספורים אשר נותרו
לי בטרם איאסף אל אבותי עלי לנצל כדי ללמד אותך את כל אשר החסרת
בקלות ראשך ובטלנות נעוריך .הסיבה היחידה להיאחזותי בחיי הנה חובתי
להעביר את מורשת בני ָּחיּון וסודותיה ,גם אם לאדם שאינו ראוי .את
ההלכות והדינים ,ניגוני התפילות והמנהגים תילמד מ ִרי ִבי ִלי ָּיאהּו זּו ֲארץ.
את הזמן שנותר לי על האדמה עלי לנצל כדי להעביר לך את סודות
ה ְׁכ ִתי ָּבאת וה ְׁק ִמי ָּעאת של ִרי ִביי בית ָּחיּון.
'בוודאי ַּיא־בּו ַּיא' ענה ָּב ֲע ַּדאש' ,אני נשבע לך כי '..אולם ִרי ִבי ִישּו ַּע התעלם
ממנו והמשיך' ,מרגע זה ואילך' אמר' ,לא תעזוב את חדרי אלא כדי
להתפנות .כאן תתפלל ,כאן תאכל וכאן תישן .לרגע לא תפסיק מלימודך,
לא לשחק עם אחותך ולא לדבר עם חבריך'ָּ .ב ֲע ַּדאש ,שחשש להביע אפילו
הסכמה שמא שוב יעורר רוגזו של אביו ,שתק והמשיך להקשיב לדבריו.
'אם יש דבר הטוב שיכול אני למצוא באיוולת בריחתך' אמר ִרי ִבי ִישּו ַּע,
'הריהו מראה עיני המספרות לי כי הנער עז המצח שברח מביתי שב אליו
327
