Page 336 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 336
ספר חמישי – ְׁת ֻש ָּבת ֹּו ָּה ָּר ָּמ ָּתה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
ַּד ְׁרו ִוישים סּו ִפים ואפילו ָּסא ְׁחר ַּייאּ 342טּווָאר ִגית שהביאה דודתך ְׁח ֶב ָּקה
אולם איש לא הצליח לרפאו מחוליו.
'ומה עושים עכשיו?' שאל ָּב ֲע ַּדאש ,מחניק יבבה המאיימת להתפרץ
מחזהו.
'לא עושים' ,ענתה ָּרחל בקול מובס' ,מתפללים .הגברים מתפללים,
הילדים הקטנים קוראים תהילים והנשים מפרישות חלה ,אולם לא נראה
שמשהו עוזר .לך ורחץ פניך ורגליך מאבק הדרך' פקדה על ָּב ֲע ַּדאש,
'ובינתיים אכנס אל אביך ואכין אותו בעדינות לקראת ביקורך .עלינו
להיזהר מהתרגשות יתרה העלולה להכריע את ליבו החלש'.
כשסיים רחצתו המתין ָּב ֲע ַּדאש בחצר עד שיצאה אמו וסימנה לו להיכנס
פנימה .הוא הרכין ראשו תחת המשקוף ונכנס אל חדר אביו .על ערימת
כסתות בפינת החדר שכב ִרי ִבי ִישּו ַּע ,פניו דלות ובשרו מצומק כתיש בשנת
בצורתָּ .ב ֲע ַּדאש נעמד מהוסס בפתח החדר עד שהרים אביו יד רועדת וסימן
לו להתקרב .הוא ניגש לאביו ונישק ביראת כבוד את ידו .אחר הרכין את
ראשו והמתין עד שיניח עליו אביו את ידיו ויברכו בברכת הבנים .לאחר
המתנה קצרה ,הבין כי אין בכוונת אביו לברכו כנהוג והרים את עיניו כדי
לפגוש את מבטו הקודח של ִרי ִבי ִישּו ַּע,
' ְׁמ ַּשהא ָּע ַּלא אל־ ְׁח ַּסאןָּ ,עאד ָּע ַּלא אל־ ָּכא ְׁלב ,'343אמר אביו בקול רועד
שלא איבד את נימת הבוז המוכרת שלו' ,אמך לא יודעת זאת ומוטב שלא
תדע לעולם ,אולם הגיעו אלי לפני מספר ימים שליחיו של ָא ְׁמ ַּג'אר
ה ָּג' ָּפא ָּרה ודיווחו על מעלליךָּ ,ב ֲע ַּדאש בעל הרעיונותִ .איש ָּח ָּמס ְׁי ַּפ ֶתה
רעהּו ְׁוה ֹּו ִליכ ֹּו ְׁב ֶד ֶרְך ֹלא ט ֹּוב .344אם חשבת כבר על רעיון כיצד לתקן את
שקלקלו פראי ה ָּג' ָּפא ָּרה בגופו של חברך?'.
342מכשפה/מרפאה מסורתית
343הלך על גבי סוס ,חזר על גבי כלב ( במשמעות :יצא בראש מורם ,חזר מובס
ובבושת פנים)
344משלי ט"ז ,כ"ט
326
