Page 364 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 364
ספר חמישי – ְׁת ֻש ָּבת ֹּו ָּה ָּר ָּמ ָּתה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
הכנת ה ְׁק ִמי ָּעאת והכ ִתי ָּבאת ,הייתה החלק היחיד בתפקידו שבאמת סיקרן
אותו .אולם להוותו ,שיחותיו עם הנשים אודות בעיות אישיות או
משפחתיות ,חד-סטריות היו .כ ִרי ִבי ,היה עליו להאזין בשקט ובפנים
חתומות לבעיה המונחת בפניו .לאחר ששמע את הדברים ,היה עליו להרהר
ולשקול את הדברים בינו לבין עצמו ולבסוף ,לספק פתרון באמצעות
ְׁק ִמי ָּעא ,כ ִתי ָּבא או הנהגות טובות שצריכה האישה הפונה לקבל על עצמה.
כל שיחה מעבר לכך ,הרי היא פגיעה בסדריו הנכונים של העולם כפי
שהגדירם התנא י ֹּוסי ֶבן י ֹּו ָּח ָּנן איש ירושליםְׁ ' ,י ִהי בי ְׁתָך ּ ָּפתּו ַּח ִל ְׁר ָּו ָּחהְׁ ,ו ִי ְׁהיּו
ֲע ִנ ִיים ְׁבני בי ְׁתָךְׁ ,וַאל ַּת ְׁר ֶבה ִשי ָּחה ִעם ָּה ִא ָּשהִ .מ ָּכאן ָא ְׁמרּו ֲח ָּכ ִמיםָּ ,כל ְׁז ַּמן
ֶשָא ָּדם ַּמ ְׁר ֶבה ִשי ָּחה ִעם ָּה ִא ָּשה ,ג ֹּורם ָּר ָּעה ְׁל ַּע ְׁצמ ֹּוּ ,וב ֹּוטל ִמ ִד ְׁברי ת ֹּו ָּרה,
ְׁוס ֹּופ ֹּו י ֹּורש גי ִהּ ָּנם'.362
פעם אחת שגה ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש ושוחח על קשייו שלו עם אישה והספיקה
אותה הפעם ללמדו לקח מר .אותו היום הגיעה ְׁג'ו ִוי ָּלה ,אשת ְׁמ ָּנא ִני
ֲל ְׁר' ִזייאל הנפח ,לקבל ְׁכ ִתי ָּבא שהזמינה מה ִרי ִבי .מתומרנת כרגיל בידי
הר'ּול ה ִא ְׁח ַּס ִבי שלה ,לא הסתפקה ְׁג'ו ִוי ָּלה בקבלת ה ְׁכ ִתי ָּבא ונותרה לתנות
צרותיה באזני ה ִרי ִבי .כפי שידעה כל אישה בכפר ,לא הסכימה ְׁג'ו ִוי ָּלה
להסתפק בקשב הסביל של בני שיחה המותשים אלא דרשה מהם משוב
פעיל לדבריה באמצעות קריאות צער ,תדהמה או התפעלות ,הכל ממין
העניין .גם ה ִרי ִבי ,האמינה ְׁג'ו ִוי ָּלה ,איננו פטור מההשתתפות הפעילה
בתהליך .לאחר כמחצית השעה וסימנים הולכים ומתגברים לכאב ראש
הבין ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש כי לא יוכל להמשיך להמהם בחמלה כדרכו ולקוות כי
תסתפק בכך אותה טרחנית .רק כדי להביא את הפגישה לסיומה המיוחל,
החליט לשתף את ְׁג'ו ִוי ָּלה בדוגמאות מפחדיו וחששותיו שלו למען תבין
כי איננה לבדה בצרתה .תגובתה האוהדת של ְׁג'ו ִוי ָּלה ,אשר כמים צוננים
הייתה לנפשו בצחיחות בדידותה ,גרמה לו לשכוח את חובת הזהירות
ולהשתפך בפניה יתר על המידה .מששבה לביתה ובידה ה ְׁכ ִתי ָּבא שטרח
362אבות א ה
354
