Page 434 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 434
ספר שביעי – ַּעל מי ְׁמ ִרי ָּבה ֹּבא ֹּרת ִנ ְׁש ָּב ִרים
סּוסּו רתח מזעם .מילא בתוך הכפר היו אומרות כך ,אבל להוציא דיבתו
של ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש רעה בפני ַּנאס־ב ַּרא ִני ַּיה !?418את זה לא היה מוכן לסבול.
' ְׁת ַּח ְׁשמּו ַּעלא'ר ֹּו ְׁחכם '419התפרץ על לקוחותיו המופתעות' ,כך אתן
מדברות על ה ִרי ִבי שלכן ליד ַּנאס־ב ַּרא ִני ַּיה?!'
'מה כבר אמרתי?' היתממה ְׁח' ִמי ַּסה' ,אמרתי שאבא שלו וסבא שלו היו
באמת משהו מיוחדְׁ ,מ ַּת'אע אל־ ֻד ְׁנ ַּיא־ ְׁל'א ְׁח׳רה .420אני עוד לא ראיתי משהו
מיוחד שעשה ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש '.
'בטח שלא ראיתַּ ,יא־ ַּע ְׁמ ַּיא '!421התרגז סּוסּו' ,ומה מגן על ילדייך ועלייך
מפני ה ְׁר'ו ָּואל וה ְׁג'נּון לדעתך? ריח הְּׁטב ָּח'ה שאת שורפת תמיד?! כיצד
היית מסתדרת ללא ה ְׁכ ִתי ָּבאת וה ְׁק ִמי ָּעאת של ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש?!'.
' ַּחק ַּמ ַּעכַּ 422יא-סּוסּו' התלוצץ בחוסר טעם ה ֻטו ָּואף ה ָּזא ְׁנזּו ִרי ,חושב כי
בכך יפחית את המתח בחנות' ,הנה ,תשמעו סיפור על ה ִרי ִבי של ָּתא ְׁרחּו ַּנה.
פעם אחת התעצבן ה ִרי ִבי מ ָּתא ְׁרחּו ַּנה על אחד שלא בא לתפילה בבוקר ,אז
הוא קילל אותו ,החמור שלך תברח בלילה ותלך לאיבוד! שמעה את זה
אשת המקולל ורצה ל ִרי ִבי בוכה ומתחננת ,י ַּאִ -רי ִבי! החמור הזאת ,זה
הפרנסה שלנו! ובכלל בעלי היה חולה ,זה למה לא בא בבית כנסת! תסלח
לנו י ַּאִ -רי ִבי! שמע ה ִרי ִבי את בכיה של האישה ,חשב ,הרהר ,התלבט,
ובסוף החליט כי יסלח לאיש וביטל את הקללה .ובאמת קרה נס!' סיים
ה ֻטו ָּואף ה ָּזא ְׁנזּו ִרי בקריצה מגונה לשתי הנשים' ,והחמור לא ברח בלילה!
אתן רואות' הוסיף בחוצפה המתודלקת בצחוקן האווילי של שומעותיו,
'אנשים לא יודעים להעריך את הניסים שעושים להם ה ִרי ִבי ִין!'.
בזעמו ,גירש סּוסּו מחנותו את ה ֻטו ָּואף החצוף ושתי מוציאות הדיבה
בעקבותיו .צעדו ,המוצדק לחלוטין מוסרית ,התברר כשגיאה מעשית.
418אנשים זרים ( מילולית :אנשים חיצוניים)
419התביישו לכן
420שלא מן העולם הזה
421עיוורת
422הצדק אתך
424
